יום ב', ב’ בטבת תשע”ט
    דף הבית  |  הרשמה לרשימת תפוצה  |  ויקיקבלה  |  הסכמות  |  יצירת קשר  

אהרן או אהרון מיוחס אל ספירת הוד וכך הוא מיוחס בשבעה אושפיזין אהרן לבש את בגדי הכהן הגדול שעליהם נאמר לכבוד ולתפארת וזה משווה לו את ההוד. ברם, אהרן היה כהן גדול וזו החכמה או כהן וזה החסד כיצד ניישב סתירה זו? במאמר זה לקמן לוקטו כמה הסברים.הארי הקדוש מייחס את שורש נשמת אהרן ליסוד אבא המתלבש ברישא דז"א וזו לשונו בשער הפסוקים - פרשת שמיני - "אמנם אהרן, הוא מבחינת שתי אחוריים הפשוטים והמלאים דיסוד דאבא, והם ע"ב קפ"ד, שהם בגימטריא אהרן. וגם זה בבחינתם למטה, ברישא דזעיר כנזכר, וזהו טעם, היות אהרן כהן, איש החסד, לפי שכל בחינתו מיסוד דאבא בלבד. אבל משה, יש לו ב' שרשים, אחד באבא, ואחד באימא. גם לטעם זה אמרו בס"ה, כי אהרן נקרא שושבינא דמטרוניתא. והענין הוא במה שהודעתיך, בפסוק (משלי ג' ט"ו) ה' בחכמה יסד ארץ, כי כל תיקון הנקבה הוא ע"י אבא, והוא ענין אהרן, כי הוא יסוד דאבא כנזכר, והוא מכונן אותה, ולכן נקרא שושבינא דמטרוניתא. בספר קהלת יעקב ערך אה - כתב: "אהרן דרגיה נצח כ"כ בזוהר רעיא מהימנא ויקרא דף ג' ע"ב, ומה שכתב בזוהר (ואתחנן ר"ס ע"ב) ואת גדלך מימינא דא אהרן, יש לומר שהוא ימינא דמשה כנודע (עץ חיים שער לידת המוחין פרק ב') בבחינת נצח דאימא שהוא קו ימין דזעיר וכן מזעיר למלכות, וכן אהרן בשורש העליון היא בחינת נצח, ובעולם התחתון הוא בחינת קן ימין דמשה, ועוד יש לומר שעל ידי הנצח השיג החסד שהוא ענף ממנו, וזה שאמר (דברים ג' כ"ד) אתה החילות להראות את עבדך רצה לומר עם עבדך, ועל ידי עבדך הראית את גדלך בחינת ימין, ועל ידי מי דא אהרן שעל ידי אהרן נתראה בחינת ימין דקדושה והבן, גם אהרן היו שורשו מבחינת פנים ואחוריים דחכמה כמו שכתב הרב בליקוטי תורה (שמות), על כן גימטריא ע"ב קפ"ד פנים ואחוריים דחכמה, על כן אהרן בן עמרם ועשר אותיות גימטריא חכמה פשוט ומלא ח"ת כ"ף מ"ם ה"א עם הכולל. עוד, אהרן בחינת הוד דאמא, אך כשנכללו אבא ואמא פנים בפנים אזי נכנס נצח אבא בהוד אמא כדרך שני בני אדם שעומדים זה כנגד זה שימינו נגד שמאל חבירו (שער הפסוקים שמות), והרב באוצרות חיים הקשה שפעם אחד סבר בעל ההושענות משה בנצח אהרן בהוד, ובמקום אחר אהרן בחסד ומשה שהוא לוי בגבורה, ותירץ שמשה הוא מהחסדים וסוד אבא מצד ימין ויצאו דרך שמאל, נמצא בשורשו הוא בחינת נצח ימין, ומצד יציאתו שמאל בחינת לוי, ואהרן בהיפוך שורשו מהחסדים דיסוד בצד שמאל הוד ויוצא דרך ימין חסד. אהרן נתגלגל בעלי הכהן (שמן הטוב בשם מהר"י סרוק), ועל כן נשבר מפרקתו (שמואל א' ד' י"ח) עונש על מעשה העגל עיין בערך עלי, ואחר כך נתגלגל בעזרא הסופר ושם נתקן, אדם הראשון נתגלגל תחילה בהרן אחי אברהם ואחר כך באהרן, ובחור בנה של מרים היה נשמת נחור ובאהרן נשמת הרן ושניהם היו בחינת נשמת אדם הראשון, נמצא אהרן וחור נשמת הרן ונחור, ושניהם לא ניתקן אצלם נשמת אדם הראשון עבור העגל שהיה לו לאהרן למסור נפשו למיתה, הרב בספר הגלגולים (הקדמה ל"ג) ואחר כך נתקנה אצל עזרא הסופר: ב' הטוב שבנשמת קין באהרן והשאר היה ביתרו, אהרן הוא תיקן חטא אדם הראשון ולבישת בגדיו הן כתנות אור, ועיין בשל"ה שהאריך: ג' עיין בערך אחור באחור שביארנו דאהרן בחינת זיווג אחור באחור, ומשה בחינת פנים בפנים: ד' הוא בחינת יסוד דאבא, ואלעזר ואיתמר הן נצח הוד דאבא כן כתב מקדש מלך ויקרא כ"ד ע"א: כתב הרמ"ק בספרו אור נערב - חלק ו פרק ו "עוד צריך לדעת כי יש ביכולת הצדיקים להיותם מרכבה אל המדות בסוד המשכת נשמתם ופעולתם בעולם הזה, ונטייתם אל אחד מהצדדים ואחת המדות, כענין אברהם איש החסד, ויצחק איש הגבורה, ויעקב בעל התפארת, ומשה בעל הנצח, ואהרן בעל ההוד. ועוד לדרך אחר, אהרן איש החסד, משה איש הדעת הנעלם בתפארת, יוסף בעל היסוד, וכן פלטי בן ליש, וכן בועז, וכן שלמה, יחס לשלמה בסוד הדעת במציאותו הכלול ביסוד, ורבים כאלה, ובו דוד בעל המלכות, וכן רוב המלכים הצדיקים, וענין זה הארכנו בספר פרדס בס"ד. ואולם האנשים המיוחדים אשר נקבו בשמות שהן מוסדי דור ודור בכללות קומת האצילות הם, אדם נח שם - חכמה בינה דעת. אברהם יצחק יעקב - חסד פחד תפארת. משה ואהרן פינחס ודוד - נצח הוד יסוד מלכות. וכלם בשרשי הנשמות אשר לאדם השלם באברי השכינה אם כל חי, דמתמן, מלכים (מלכות), צדיקים (יסוד), חוזים נביאים (נו"ה), אנשי אמת (תפארת), גבורים (גבורה), חסידים (חסד), נבונים (בינה), חכמים (חכמה), ראשי אלפי ישראל (כתר). כתב המהרח"ו בספר הליקוטים - פרשת בראשית - פרק ג "צריך אתה לדעת ששורש נשמת משה, היא הארה מדעת החכמה של אבא, אשר החכמה הזאת ירדה לנצח דאבא, בהזדווגו עם אימא. ושורש נשמת אהרן, היתה מחסד של הוד דאבא. וכאשר נזדווגו יחד או"א פב"פ, לתת מוחין לזעיר, נכנס נצח דאבא אשר שם נשמת משה בהוד דאימא, והוד אבא אשר שם נשמת אהרן בנצח דאימא. ובזה יפורש מ"ש אהרן בנצח ומשה בהוד. ובהיות, כי נשמת משה מעולה מאוד, בהיותה מדעת דחכמה דאבא, לכן לא נשארה באימא רק נדבקה ביסוד דאבא, כי יצאה מהוד דאימא אל יסוד דידה, ושם מצאה יסוד דאבא שמלובש בתוך יסוד דאימא, ונכנס בתוכו ונדבק בו שם. וכשנתפשט יסוד דאבא בתוך ז"א, כנודע ששליש א' בלבד דיסוד דאבא מכוסה מיסוד דאימא, ושני שלישים אחרים הם מגולים לתוך זעיר, ומשם היתה נשמתו של מרע"ה דבוקה בו. וזמ"ש בזוהר משה מלגאו, היינו מתוך יסוד דאבא שהוא בתוך ז"א, וכשיצא מיסוד דאבא בתוך זעיר, האיר בזעיר כולו בכל עשר ספירותיו: באופן, כי נשמת מרע"ה, הוא כללות ז"א כולו, שממלא כל מקום החלל שבתוך גוף זעיר, ולזה אמר משה מלגאו. ומ"ש יעקב מלבר, סוד הדבר הוא, כי שורש נשמתו היתה מת"ת דיסוד דאבא, וכבר אמרנו, כי יסוד דאבא נכנס בז"א ומתפשט בו, וכאשר בא אברהם לתקן העולמות, אחר שנתלבן באור כשדים ששחט הקליפות, אז מצא מקום השפע, ובכן ירד הרבה שפע לעולמות, ומרוב השפע נבקע היסוד דאבא כנגד טיבור דז"א, ויצא אז שורש נשמת יעקב מיסוד דאבא, ומרוב אורה בנתה פרצוף שלם מי' ספירות, מטיבור ז"א ולמטה, ואותו הפרצוף ג"כ נקרא יעקב. ואור זה שירד נחלק לשנים, חציו נכנס תוך פנימיות כלי רגליו, שהם חציו ולמטה דזעיר, וחציו בנה פרצוף יעקב עתה מחדש מצד חוץ. נמצא א"כ, שהארת שורש נשמת יעקב הנזכר, נחלק בשני מקומות, החלק האחד נכנס בפנימיות רגלי ז"א כנזכר, וחלק השני נשאר מבחוץ דבוק לכלי רגליו, דהיינו פרצוף יעקב. ולזה רמז הכתוב באמרו, יעקב יעקב, שהם שני פרצופים של יעקב, כנזכר. ומ"ש פסיק טעמא בגווויהו, הוא רמז לכלי ז"א, המפסיקים בין פנימיותם, שהוא פנימיות הארת יעקב, לחיצוניותם, שהוא פרצף יעקב החיצוני. ולכן הפסק הוא כמין ו', כמו שהרגלים הם כמין ו': נתבאר מכל זה שורש נשמת משה ואהרן ע"י אימא, וחילופיהם באימא, ואז הדעת של ז"א, הוליך אח"כ כל טיפה וטיפה למקומה, כנודע שהדעת הוא המחלק: כתב בספר אוצרות חיים - [שער האורות זו"ן] "והנה אנו מוצאים קושיא אחת בדברי רז"ל כי פעם אחת מצינו בדבריהם שמשה בנצח ואהרן הוא בהוד, וכמו שסידר בעל ההושענות של יום הושענא רבא, והרי אנו רואים שמשה הוא לוי שהוא בשמאל שהוא קו ההוד, ואהרן הוא כהן בימין שהוא קו הנצח. אבל ספק זה יתבאר כנ"ל כי האורות הימניים דיסוד דאבא יוצאים לצד השמאל והאורות השמאליים יוצאים לצד הימין, ונמצא כי משה כלול בימין ובשמאל וכן אהרן כלול בשניהם, וז"ס מ"ש בזוהר פרשת וארא (כ"ו ב') על פסוק הוא אהרן ומשה הוא משה ואהרן לומר ששניהם שקולים לאכללא אשא במיא ומיא באשא והבן זה. אמנם אני מסופק איך שמעתי ממורי זלה"ה איזה משניהם הוא עיקרו בימין ואיזה עיקרו בשמאל, והנלע"ד ששמעתי ממנו הוא כי הנה משה הוא גדול מאהרון ועיקרו בימין היסוד ממש ולכן הוא חתום במדת הנצח העומד בימין היסוד דאבא שבתוך ז"א, ומצד הימין הזה נמשך המן שהיה בזכות משה כנודע אבל יצא וניתן בצד שמאל כנודע כי המזונות מצד השמאל בסוד [פסחים קי"ח א'] קשים מזונותיו של אדם כקריעת ים סוף שהם מצד הדין והגבורה. ואמנם אהרן הוא בשמאל היסוד דאבא ולכן חתום במדת ההוד העומד בשמאל היסוד דאבא, וממנו נמשך ענני כבוד שהיו בזכות אהרן כנודע אבל יצאו וניתנו בצד הימין כנודע שז' ענני כבוד הם בחסד כמבואר בזוהר פרשת אמור (ק"ג ב'). עיין יומם. כתב בספר השל"ה הקדוש - מסכת תמיד תורה אור "אַבְרָהָם, יִצְחָק, יַעֲקֹב, משֶׁה, וְאַהֲרֹן, פִּנְחָס, דָּוִד. וְהֵם שֶׁבַע סְפִירוֹת הַבִּנְיָן, וּלְסוֹדָם שֶׁבַע הַקָּפוֹת בְּהוֹשַׁעְנָא רַבָּה. וְיֵשׁ לַסְּפָרַדִּיִּים פִּיּוּטִים עַל זֶה, כָּל הַקָּפָה חַד מִנַּיְהוּ. הֲרֵי אַהֲרֹן הַכֹּהֵן מִבְּחִינַת 'הוֹד', וְאַחַר כָּךְ עָלָה לְ'חֶסֶד', כְּמוֹ שֶׁכָּתַב 'תֻּמֶּיךָ וְאוּרֶיךָ לְאִישׁ חֲסִידֶךָ' (דברים לג, ח), וּכְמוֹ שֶׁעָלָה משֶׁה רַבֵּנוּ ע"ה לְמִדַּת תִּפְאֶרֶת, בְּסוֹד הַדַּעַת לְמַעְלָה: כתב בספר ערכי הכינויים לרבי משה זכות ז"ל - אות א' - [לב] אהרן שבטו בתחלתו בהוד, בסוד "לוי". ולכן נקרא בזוהר "שושבינא דמטרוניתא" דאיהי בהוד, ועולה ג"כ קפ"ד כי נתעלה לסוד אבא. ומשם נק' שושבינא דמלכא, ואיהו בנצח.

 
 
חדשות
הספריה
צדיקים וספריהם
במעגל השנה
הרמח"ל
ויקיבלה - מלון עברי קבלי
הסכמות
כללי
רקאנטי על התורה
תנ"ך
במעגל החיים
פרקי אבות
ברכות לחתונה,בר מצווה וברית מילה
מילון עברי קבלי
דפי מקורות ושיעורים
אור התלמוד הירושלמי
אור הפרשה
ערכים חדשים
קטעי זוהר
זוגיות בפרשה
שערי אורה
ציוני על התורה
אור המדרש