יום ב', ב’ בטבת תשע”ט
    דף הבית  |  הרשמה לרשימת תפוצה  |  ויקיקבלה  |  הסכמות  |  יצירת קשר  

שאל משה רבנו את הקב"ה, "ואמרו לי מה שמו, מה אומר אליהם"? ענה לו הקב"ה "אהיה אשר אהיה". מה הוא שם אהיה? דעת רבי אברהם אבן עזרא ששם זה מורה על נצחיות שהרי אות א' ככל שנכפיל אותה נקבל תמיד א'. הוא הדין לאות ה' התשובה תסתיים תמיד באות ה' שהרי ה כפול ה הוא כ"ה וכו'. הוא הדין לאות י' התשובה תסתיים תמיד באות י'. עוד, אהיה גימ' 21, 21 כפול 21 = 441 גימ' אמת וזה חותמו של הקב"ה. הפסוק אומר "ראש דברך אמת" כלומר ראשית דיבורך אמת והיכן ראשית דיבורו? בראשי'ת בר'א אלקי'ם ס"ת אמת. לשון אהיה היא לשון עתיד וזה מורה על הנהגת העולם לפי העתיד ולא לפי זכויות או חובות ההווה. לפי זה, עם ישראל נגאל ממצרים לפי העתיד ולא לפי זכויות ההווה.לפי דעת רוב חכמי הקבלה שם אהיה מקנן בספירת הבינה. להלן גימ' של שם אהיה: גימ' פשוטה =א ה י ה =21. גימ' אחור = א אה אהי אהיה = 44 גימ' מלאה אלפין: אלף הא יוד הא = 143 שם קמג. גימ' מלאה ההין : אלף הה יוד הה = 151 שם קנא. גימ' מלאה יודין: אלף הי יוד הי = 161 שם קסא. גימ' דאחור דאלפין: אלף, אלף הא, אלף הא יוד , אלף הא יוד הא = 508 גימ אחור דההין: אלף, אלף הה, אלף הה יוד, אלף הה יוד הה = 524 גימ' דאחור דיודין: אלף, אלף הי, אלף הי יוד, אלף הי יוד הי = 544 גימ' נוספת לשם קנא: שם אלקים ואדנות. או א בריבוע+ ה בריבוע + יוד בריבוע + ה בריבוע. כתב בספר קהלת יעקב - ערך אה - אהיה הוא באבא (עץ חים שער הולדת אבא ואמא פרק ב') זוהר בראשית ט"ו (ע"א) אהיה אשר אהיה אהיה קדמאה דאבא, וכן בזוהר בשלח מ"ט ע"ב כמו שכתב במקדש מלך, אהיה יש לו שלשה מילואין ביודין באלפין בההין והן בחכמה בינה דעת (עץ חיים שער מיין נוקבין ומיין דוכרין פרק י"א כלל י"ג), ביודין בחכמה, ואלפין בבינה, בההין בדעת כן מוכח ממה שכתב בעץ חיים (שער טנת"א פרק ג') כי אהיה דההין בדעת ע"ש: ב' באמא עיקר שם אהיה באמא כנודע (פרי עץ חיים שער הקדישים פרק ד'): ג' בזעיר כמו שכתב בזוהר בראשית ט"ו ע"א אהיה אשר אהיה אבא אשר אמא אהיה בתראה זעיר: ד' הוא סוד המחשבה על הבריאה, והוא האמצע בין המאציל ובין גילוי האצילות, ובחינת הקרובה אל האצילות הוא אהיה ב', ועיין בערך עבודה באורך מה שכתבתי שם: אהיה הוא בחינת תפארת כן כתב ברבינו בחיי פרשת שמות (ד"ה ואמרו לי מה שמו עץ חיים שער הכללים פרק ג'): אהיה דכתר דזעיר אנפין שהוא מתפארת דבינה (פרי עץ חיים שער הזמירות פרק ה'), וכל אהיה בבינה (ליקוטי תורה פרשת וארא) מאורי אור, וכן כתב ביאיר נתיב שכל י' שמות שהזכיר בזוהר, וחשב אהיה כתר י"ה חכמה הוא י' עשר ספירות דזעיר: אהיה א"ה סוד הכתר י"ה חכמה, גם אהיה בכללות הוא דבינה הרי רמוז בו כתר חכמה בינה, וזה סוד אהיה אשר אהיה, אהיה הראשון בינה אהיה ב' כתר חכמה: אהיה יש לו שלשה מילואים (עץ חיים שער מ"נ ומ"ד פרק י"א כלל י"ג), ביודין גימטריא קס"א והוא בקן ימין, דאלפין גימטריא קמ"ג בשמאל, בההין גימטריא קנ"א בקו אמצעי, ועיין בעץ חיים שער הכללים פרק ג' וי' דאהיה דההין הוא בקו אמצעי, ועיין בערך קמ"ג וקנ"א שהבאתי בזה דיעות שונות: ב' אהיה דההין הוא סוד החלב שיונקת בהן האם עליונה, כי אהיה דההין פשוט ומלא ומלא דמלא עם המלה והכולל גימטריא חלב עץ חיים שער הכללים פרק ג': אהיה דכתר דזעיר אנפין שהוא מתפארת דבינה (פרי עץ חיים שער הזמירות פרק ה'), וכל אהיה בבינה (ליקוטי תורה פרשת וארא) מאורי אור, וכן כתב ביאיר נתיב שכל י' שמות שהזכיר בזוהר, וחשב אהיה כתר י"ה חכמה הוא י' עשר ספירות דזעיר: אהיה א"ה סוד הכתר י"ה חכמה, גם אהיה בכללות הוא דבינה הרי רמוז בו כתר חכמה בינה, וזה סוד אהיה אשר אהיה, אהיה הראשון בינה אהיה ב' כתר חכמה: אהיה יש לו שלשה מילואים (עץ חיים שער מ"נ ומ"ד פרק י"א כלל י"ג), ביודין גימטריא קס"א והוא בקן ימין, דאלפין גימטריא קמ"ג בשמאל, בההין גימטריא קנ"א בקו אמצעי, ועיין בעץ חיים שער הכללים פרק ג' וי' דאהיה דההין הוא בקו אמצעי, ועיין בערך קמ"ג וקנ"א שהבאתי בזה דיעות שונות: ב' אהיה דההין הוא סוד החלב שיונקת בהן האם עליונה, כי אהיה דההין פשוט ומלא ומלא דמלא עם המלה והכולל גימטריא חלב עץ חיים שער הכללים פרק ג': ג' גם דם האדם בא מיסוד אהיה בריבוע גימטריא דם (פרי עץ חיים שער חג המצות פרק א'), וכשתסיר ממנו ארבע אותיות פשוטים דאהיה נשאר חלב, וזה שאמר (בכורות ו ע"ב) דם נעכר ונעשה חלב (עץ חיים שער הכללים פרק ג'): ד' אהיה ראשי תיבות את השבת יום השבת, את השבת מלכות יום השבת זעיר כמבואר בזוהר תרומה דף קל"ח ע"א, והבינה כלולה משני שבתות אלו בסוד ד"ו ד"ה: ה' אהיה בכתר כי בו כ"א הויות (פרי עץ חיים שער התפילין פרק י"א) עיין בערך אהיה אשר אהיה: וא"ו אהיה בחינת אוזן בחינת בינה כמו שכתב בערך אוזן, וכן סוד אוזן חוטם פה אזי אוזן בינה אהיה ראשי תיבות הנוטה אוזן הלא ישמע, שמיעה בבינה שהוא אהיה כמו שכתבתי בערכו: זיין אהיה כתב בספר ערוגת הבושם הביאו במקדש מלך ריש שלח (ד"ה כד אתחרב בי מקדשא) דשם אהיה ממנו יוצא מנצפ"ך כי אהיה בחילוף א"ל ב"ם הוא ל"ק"נ"ק גימטריא פ"ר עכ"ל, והוא תמיהה כי שם אהיה בחילוף א"ל ב"ם הוא ל"ע ש"ע, ואפשר שהוא טעות סופר כי שם אהיה באלב"ם היא לעש"ע עם הכולל כמנין מנצפ"ך במילואו מ"ם נו"ן צד"י פ"א כ"ף: ח' אהיה באלב"ם לעש"ע המורה כי אבא כלול באמא וטמיר בגוה נקודה בהיכליה, כי אבא הוא עשר פעמים הוי"ה בעשר ספירות, ואמא הוא עשר פעמים אהיה, עשר פעמים הוי"ה עשר פעמים אהי"ה גימטריא ע"ת, גימטריא אהיה באלב"ם הרי שאמא הנקרא אהיה כוללת עשר פעמים הוי"ה ואהיה בסוד וחכם בבינה: ט' אהיה ראשי תיבות ישא האומן את היונק, אומן הוא בינה (זוהר בראשית כ"ב.), אומן העולם את היונק זעיר תינוק יונק משדי אמו: אהיה אשר אהיה יש לרמוז בו סוד הכתר המבואר בזוהר (ויקרא י"א. ותיקוני זוהר תיקון ע' קכ"ג.) ובדברי קדשו של הרב ז"ל (עץ חיים שער אבא ואמא פרק ו'), שרומז על שלשה ראשונים והכתר כולל שלשה ראשונים, והנה השלשה ראשונים כוללים ז' תחתונים כל אחד משלשה ראשונים כולל כל ז' תחתונים שלשה פעמים ז' הרי כ"א גימטריא אהיה (פרי עץ חיים שער התפילין פרק א'), ובכל אחד מבחינת אלו הוא הוי"ה הרי כ"א הויות שבכל אחד מז' תחתונים יש הוי"ה, וכל אחד משלשה ראשונים כולל כל ז' תחתונים הרי ז' פעמים הוי"ה בכל אחד משלשה ראשונים, הרי כ"א הויות בשלשה ראשונים ג' פעמים ז' בגימטריא אהי"ה, ועל כן נקרא הכתר אהיה, והנה שם הוי"ה הוא גם כן אהי"ה יה"ו גימטריא אהיה, כי הה' כפולה, וזה סוד אהיה אשר אהיה, אהיה פעמים אהי"ה כ"א פעמים הוי"ה והוא בכתר: כתב בספר ערכי הכינויים לרבי משה זכות ז"ל - אות א' - אהיה הנה שם אהי"ה מורה על הכתר והעלם דבר, כי כן מלת "אהיה" ר"ל אהי"ה לעתיד. אך עתה עדיין אינני מתגלה. והשי"ת רצה להעלים האור הגנוז לבל יתאחזו בו הרשעים ויבינו בו סתרי תורה ופנימיותם. ולכן חתם והעלים וגנז אותם בשמו "אהיה" המורה על הכתר והעלם הדורות. ובזה נסתמו מעינות חכמה ולא יובנו רק למי שיפתחו לו מן השמים: אמר המאסף אפשר שזהו רמז הכתוב בישעיה סימן ס' "קומי אורי כי בא אורך, וכבוד ה' עליך זרח. כי הנה החשך יכסה ארץ וערפל לאומים, ועליך יזרח ה"' וכו'. דיש לדקדק אומרו "קומי אורי" וכו' ואח"כ "וכבוד ה' עליך זרח". היה לו לומר "עליך האיר". אלא כפי האמור יובן. והנה אמרו חכמים ז"ל "ליהודים היתה אורה", "אורה זו תורה". ז"ש "קומי אורי כי בא אורך", על דרך שהיה אומר רשב"י לבנו, "קום אלעזר וינהירו מילך". ר"ל שיעסוק בתורה ויגלה סודות התורה. הכא נמי ר"ל "קומי אורי" ותגלה סודות התורה. "כי בא אורך" ר"ל שהשגת וידעת בחכמת התורה. ושמא תאמר כבר נסתמו מעיינות החכמה, כנזכר, (למה) [לכן] אמר "וכבוד ה' עליך זרח", כלומר שפתחו לך מן השמים. ולפיכך אמר "זרח". ואמר "כי הנה החשך יכסה ארץ וערפל לאומים", כלומר מה שהעלים [ה'] החכמה הוא לרשעים ולאומים, אבל "ועליך יזרח ה"' כנז' ודוק. וא"ש את"ם: והנה כנגד הנז' [יש] ג' פעמים אהי"ה בפ' שמות. "אהיה אשר אהיה. כה תאמר וכו' אהיה שלחני אליכם". והראשון הוא בחי' דעתיק לסתום אור החכמה דעתיק, הנעלם תוך הבינה. ואהיה הב' במל' או"א, להעלים חכמ' דא"א אשר בפנים. ואהיה הג' במצחא דאבא ואימא, שניהם כחדא הויין כנודע. ואמנם אחר ג' פעמים "אהיה" בפרשה שמות, הוזכר שם הוי"ה אחריהם, כמו שאמר הכתוב "ה' אלהי אבותיכם" והוא במצחא דז"א. כי ידעת כי שם הוי"ה אינו מתגלה רק עד ז"א, אך למעלה הוא סתום ונעלם:

 
 
חדשות
הספריה
צדיקים וספריהם
במעגל השנה
הרמח"ל
ויקיבלה - מלון עברי קבלי
הסכמות
כללי
רקאנטי על התורה
תנ"ך
במעגל החיים
פרקי אבות
ברכות לחתונה,בר מצווה וברית מילה
מילון עברי קבלי
דפי מקורות ושיעורים
אור התלמוד הירושלמי
אור הפרשה
ערכים חדשים
קטעי זוהר
זוגיות בפרשה
שערי אורה
ציוני על התורה
אור המדרש