יום ג', יב’ בכסלו תשע”ט
    דף הבית  |  הרשמה לרשימת תפוצה  |  ויקיקבלה  |  הסכמות  |  יצירת קשר  

כתב בספר פרדס רמונים - שער כז פרק ג - אות אלף פי' בעל ספר התמונה עקרה בכתר עם הצטרפות שתי המדות שהם חכמה ובינה וזהו ו' באמצע הוא כתר. והוא עליון על כלם ובפרט כשנקימה כזה א' ושני יודין משני צדדיה הם הב' מדות. כי לזה הרמז נמצא היו"ד שבה שבצד ימין מביט כלפי מעלה כזה א' רמוז אל החכמה שהיא מבטת כלפי מעלה לקבל. יו"ד שניה שהיא בינה מבטת כלפי מטה כזה א' להשפיע אל התחתונים כי היא האם הרובצת על הבנים להניקם. ולכן נקראת שכינה כי היא משכנת וקושרת הב' ראשונות עם הז' ימי הבנין. ואמר עוד כי הא' נרמזת שהוא ו' עם ב' יודי"ן שעולה כ"ו. והכונה לומר שהא' הם ג' ראשונות והעיקר בכתר וידוע הוא שהכתר משפיע בתפארת כי הוא מתעלה עדיו דרך קו האמצעי. ולכן גלוי האות הזה ע"י הכתר. ואם כן נמצא רוחניות האות הזה רמז היותו כלול ממציאות ג' ראשונות בהיות הכתר עיקר וגובר. והצטייר [א] דרך הת"ת. ואמר שם כי ממשלת הצורה והרוחניות הזה הוא בשעת נוגה. ויש שפי' כי תפארת רמז ו'. ושני יודי"ן הם ב' זרועותיו והם פתוחות לקבל המלכות ולחבקה. או ירצה הו' הם הזרועות הפשוטות לקבל המלכות כדפי', והיו"ד ראשונה רמז לחכמה שמשם נאצל, ויו"ד שנייה רמז למלכות ה' אחרונה. ולפי זה נמצא כל שם בן ד' בצורת א. ויש מי שפי' כי א' רומז לכתר עליון שנקרא אל"ף והוא פל"א מלשון כי יפלא (דברים יז ח) שהוא נעלם ונסתר מעין כל. ויש מי שפי' בענין אחר וז"ל א יש לה ג' צדדין ראש ואמצע וסוף. הראש הוא מצד העליון שהוא אדוק בו ומורה על ממשות החכמה וזכרון הכח שהיא נאצלת ממנו והאמצע מורה על ממשות השכל המתרבה מן החכמה והסוף מורה על המדע המתרבה מהשכל וזהו צורתה מזומנת להבין מעשה העליונים והיא תחלה לייסר התחתונים ע"כ נעשה דבר אחד והם כבכור הדעת אלו הג' צדדים שפע מוחלט ויונקים כח מזה החלק שלפניו מצד השוואתם. ובזכותם ובזיוום נוקבים בית קיבול לכח הנאצל והנעדר מהם שהיא הגדולה הנראית בע"ס שהיא כלל ענפי החכמה שהם בשרשי העליון אצל הכתר כדי למשוך כח החזוק בכל הספי'. ויש מי שפי' כ"ע אלף גדולה והיא רוחניות בסוד האלפא ביתא העליונה הרוחניות ראש לכל אלפא ביתא ונקרא אלף לפי שהוא אמתי וראשון ובו תלוי הכל בסוד צורת א' והבריח התיכון הסובל עליונים ותחתונים. והרשב"י ע"ה פי' בתיקונים (תקוני ז"ח דף קי"ז.) ז"ל א' יו"ד לעילא יו"ד לתתא חכמה בראש וחכמה בסוף ו' כריכא דתרווייהו עכ"ל. ועניינו כי בצורת האלף כללות שלש ספירות שהם חכמה ומלכות והם שני יודי"ן כי המלכות ג"כ נקראת יו"ד כמבואר בשער המציאות והוא"ו שבאמצע שניהם הוא הת"ת המיחדם יחד כי ע"י הת"ת תעלה המלכות אל החכמה. ובמ"א אמר תניינא בינה כמה דאוקמוה מ"מ אלף בינה וכו'. ונראה כי בכתר אלף מלשון פלא המורה על תכלית ההעלם. ועוד כמו שאלף ראשונה לאותיות כן כ"ע תחלת האצילות ובבינה לשון אלף הוא לשון לימוד מלשון ואאלפך חכמה (איוב לג לג) וכן נקראת בינה לשון הבנה. ועוד כי בכ"ע הוא אלף רבתי דוקא. ועוד כי בכ"ע מלשון אלוף ר"ל גדול שכ"ע אלוף לכל האצילות. ולכל הפי' הוא מורה בו על ההעלם. ובת"ת הוא ג"כ אלף רבתי כשהוא מתעלם בכתר כדפי' בשער המציאות. ועוד יש אלף קטנה והיא רמוזה במלכות לרמוז שהיא ראשונה ממטה למעלה. ואחרים פי' לרמוז שהיא נעלמת מן התחתונים מלשון פלא. וכבר אפשר לפרשו בלשון אלף כי כערך הכתר אל האצילות כן ערך המלכות לכל אשר תחתיה. ואפשר להיות לשון למוד כמו ואאלפך חכמה כי היא המחכמת הנביאים ומראה להם האצילות העליון. עוד אלף היא רומזת גדולה גבורה ת"ת. וכן רומז שלשה במציאות החסד וכלא חסד. וכן רומז בינה יו"ד עליונה, מלכות יו"ד תחתונה, ו' באמצע ת"ת האוחז בשתיהן בסוד היחוד. וג' פי' האלו פירשם הרשב"י ע"ה וכתבנו בשער השמות בס"ד. ובזהר פ' אחרי (דף ע"ג.) וז"ל ות"ח מלה קדמאה דאורייתא דיהבין לינוקי אלף בית דא מלה דלא יכלין בני עלמא לאדבקא בסוכלתנו ולסלקא ליה ברעותא וכ"ש למללא בפומיהון ואפילו מלאכי עילאי ועילאי דעילאי לא יכלין לאדבקא בגין דאינון סתימין דשמא קדישא. ואלף וד' מאה וחמש רבוא עלמין כולהו תליין בקוצא דאל"ף. וע"ב שמהן קדישין גליפין באתווי רשימין דקיימי בהו עלאי ותתאי שמיא וארעא וכרסייא יקרא דמלכא תליין מסטרא חדא לסטרא חדא. דפשיטותא דאלף קיומא דעלמין כלהו וסמכין דעלאין ותתאין ברזא דחכמתא. ושבילין סתימין ונהרין עמיקין ועשר אמירן כלהו נפקין מההוא קוצא תתאה דתחות א'. מכאן והלאה שארי לאפשטא אלף בבית. ולית חשבן לחכמתא דהכא אתגליף עכ"ל לענייננו. וטעם העלם העולמות האלה באלף הוא מפני שהא' הרמז בכתר. וכבר נודע שהכתר בו היו נכללים כל העולמות וכל האצי' קודם ההתפשטות כמו שפי' בשערים הקודמים. ולכן נכללו בו כל הדברים הנזכר במאמר אות אלף שהיא כתר פלא אלף. או אפשר כדפי' לעיל כי אלף הוא בחסד ראש ההתגלות בז' ימים והיא אות כוללת כל האותיות כדפי' לעיל בפ' הקודם. עוד פי' (בז"ח שה"ש דף ע"ז) כי אלף הוא יו"ד בראש חכמה, ו' ת"ת, ויו"ד למטה מלכות, ועוקץ של יו"ד התחתון הוא רמז לכל המחנות אשר תחתיה קטנים וגדולים חצוניים ופנימיים כלולים במלכות שהיא עצם היו"ד: אות א - כתב בספר קהלת יעקב - ערך א - א כתר פלא, והם סוד אדם דבריאה, דרכיב באריה וסטא לימינא, כמו שכתב בתיקונים (תיקון ע' קל"ג ע"ב), אלף נוטריקון פ'ני א'ריה ל'ימין: א רומז על החכמה (זוהר תרומה קל"ו ע"ב), כמו שאמר (איוב ל"ג ל"ג) אלף חכמה, והוא בסוד פלא עליון נתיב לא ידעו עיט שביל דקיק (זוהר בלק קצ"ג ע"ב), וציור האלף בחינת יוד (זוהר חדש שיר השירים ד"ה חדרא תניינא) הנרמז בחכמה (תיקוני זוהר תיקון י"ח ל"ב.) דהוא יוד דשם הוי"ה (תיקוני זוהר הקדמה ה.), וכבר ידעת (עץ חיים שער טנת"א פרק ב') דה' וד' שבמילוי הן סוד הבינה, וסוד זעיר ונוקבא, והן בעצמן יוד שבתוך האלף (עץ חיים שער המלכים פרק ו'), וכבר ידעת שבינה וזעיר ונוקבא הן בחינת אהי"ה הוי"ה אדנ"י והן בגימטריא יב"ק (ליקוטי תורה וישלח ד"ה ויעבור), וכן אלף עם הכולל בגימטריא יב"ק, שאלו שלשה בחינת הנזכרים נכללים בא', והנה נתבאר לך שבא' נכלל כל האצילות חכמה ובינה תפארת מלכות שהן סוד ע"ב ס"ג מ"ה ב"ן, והן בחינת ימין ושמאל חכמה תפארת קו ימין, בינה מלכות שמאל (עץ חיים שער מ"נ ומ"ד דרוש ט"ו), והן נרמזין במלת אלף, אל"פ אל סוד החכמה אל נהירו דחכמתא עלאה (זוהר לך צ"ד.) כמו שכתבתי לעיל, גם הזעיר נקרא אל (זוהר אדרא זוטא רצ"א.) והן בחינת החסדים, פ' פחד הגבורות, ואם תכתוב אלוף בו' אזי א"ל פ"ו גימטריא אלהים, גם מילוי המילוי דאלף אל"ף למ"ד פ"א גימטריא ע"ב ס"ג מ"ה אהי"ה אדנ"י, וכבר ביארתי לך דכל אלו בחינת נכללות בא', והנה נודע (תיקוני זוהר תיקון י"ח ל"ד ע"ב) בחינת חכמה ובינה הן הוי"ה אהי"ה, ובחינת תפארת ומלכות הוי"ה אדנ"י, וכל אלו נכללים בא' כשתצטרף מספר כ"ז אותיות שהם כלולים בא' כמו שכתב בספר יצירה (פרק ב' משנה ה') אלף עם כולן, וכולן עם אלף גימטריא הוי"ה אהי"ה הוי"ה אדני, וגם כשתצטרף ע"ב ס"ג מ"ה ב"ן עם אהי"ה הוי"ה אדנ"י הוי"ה שהן בחינות הן ועם נ"ו אותיותיהן הוא בגימטריא אל"ף בא"ת ב"ש, והנה האלף כתבנו לך בצורה דהוא יוד, י' סוד חכמה, ו"ד תפארת ומלכות, והן בחינת הוי"ה אדנ"י, תכה ה"י עם ו"ד דהן הוי"ה אדנ"י, י' פעמים הוי"ה אדנ"י ופ' אותיותיהן וי' כוללים הן גימטריא אלף הרי אלף בחינת אלף, ובעץ חיים דרוש טנת"א פרק ב' א' בציור יו"י בחכמה בחינת דכר. א יסוד רוח בוקר, יום ה' בשנה גויה בנפש ספר הנקוד. א בספר יצירה (פרק ג' משנה ו') "המליך אות אל"ף ברוח וקשר לו קשר וצרפן זה בזה, וחתם מהן אויר בעולם ורויה בשנה וגויה בנפש זכר באמ"ש ונקבה באש"ם. א הוא בחסד דזעיר ונכלל בתפארת דזעיר, עיין בערך חסד ובערך כ"ב אותיות, גם אלף רומז על בינה כמו שכתוב בזוהר בלק קצ"ג ע"ב, ובעץ חיים בדרוש טנת"א פרק ב' דאלף ציור יוד הוא בבינה, ובספר מאורי אור אלף בבינה והוא סוד א' שנתגלית בשם ס"ג באמצעיתא, ואלף זו שורש מ"ה דאלפין המעובר בתפארת ומשם יצא, ויש לומר שכן אלף מלא גימטריא ס"ג ומילוי ע"ב ושני כוללים, שבינה יונקת ממילוי ע"ב כמו מלכות ממילוי מ"ה בסוד חוה, גם גימטריא אהי"ה פשוט ובהכאה א"ה פעמים י"ה, גם גימטריא אהי"ה הוי"ה ס"ג עם הכולל, ובזוהר חדש פרשת יתרו (ד"ה אנכי) אלף בחינת תפארת, וז"ל א' רזא דקו אמצעיתא דנקיט מכל סטרין, וכן הרב בכוונת אמן כתב (פרי עץ חיים פרק א') א' דאמן בתפארת דזעיר אנפין, וצריך לומר דציור א' יו"י יוד עליון חסד י' תחתון גבורה ו' תפארת באמצע, אני עליון בינה י' תתאה מלכות ו' באמצע, וזה שאמר רזא דקו אמצעיתא דנקיט מכל סטרין, וכן אל"ף במילוי עם הכולל בגימטריא אהי"ה הוי"ה אדנ"י, וזהו תפארת שכלול בחינת אהי"ה בינה, והוא בחינת הוי"ה ומתייחד עם נוקבא דידיה בחינת אדנ"י, והוא סוד יו"ד דא' כמו שכתבתי לעיל: א ציור יו"ד חסדים ציור יו"י דגבורות הרב בליקוטי תורה סימן קי"ט (תהלים ד"ה טוב לי), ושם מיירי בחסד וגבורה שבדעת דזעיר אנפין, א' ציור יו"ד חכמה תפארת מלכות, ציור יו"י מרומז על חסד גבורה תפארת זהר חדש שיר השירים בתחילתו, והביאו בספר יאיר נתיב (אות א'), גם אלף בציור יו"י רומז על חכמה בינה דעת ספר מאורי אור: א בציור רי"ו גימטריא שלשה פעמים ע"ב והוא סוד שלשה אבהן, וא' בציור כזה רי"ו גימטריא גבורה, גם גימטריא רי"ו אתוון דשם ע"ב פרי עץ חיים שער העמידה פרק א', אלף רבתי רומז לכתר, גם אלף רבתי גימטריא דעת דאדם קדמון, גם גימטריא עם הכולל מצח הרצון דאריך, גם דא הדעת דאריך וכל זה בכתר: א זעירא במלכות כמו שכתב בזוהר ויחי (רל"ד ע"ב) ובפרשת ויקרא (מצורע נ"ג ע"ב), וכן כתב בספר מאורי אור, והטעם שהקטינה עצמה ויורדת מאצילה לבריאה, וכן אלף מלא גימטריא רחל באלב"ם עם הכולל: א רומז על יסוד שיש בו חמשה גבורות וחמשה חסדים, כל אחד כלול מי' וי' מי' הרי ק', י' פעמים ק' הרי אלף זוהר תצוה דף קפ"א ע"א: א אלף קטנה בגימטריא סנדלפון, לכן מתחילים הנערים בויקרא א' זעירא מאורי אור, ועיין ביאיר נתיב שם שפירש כוונתו אלף קטנה עם האותיות גימטריא פ"ר עם השני אותיות, ופ"ר גימטריא סנדלפו"ן (עץ חיים שער כסא הכבוד פרק ז'): א מרומז על האצילות הרב בליקוטי תורה פרשת בראשית (בהתחלה): א הוא סוד כתר פלא עליון (תיקוני זוהר תיקון ס"ט קט"ו.), גם יש לכנותו לבחינת יסוד שכן א' במילוי וא"ו דמ"ה הוא ביסוד דאין כמו שכתבתי בע"ה, וכן א בא"ת ב"ש גימטריא יוסף פשוט ומלא יו"ד וי"ו סמ"ך פ"א עם הכולל, גם גימטריא יסוד ביצירה עם האותיות, וכן אלף מלא גימטריא יסוד ול"ב נתיבות המשפיעים בו, גם יש לכנותו להוד שכן אלף במילוי ה"א אחרונה דמ"ה הוא בהוד דאין כמו שכתב בע"ה: א באותיות דרבי עקיבא אלף נוטריקון א'מת ל'מד פ'יך כדי שתזכה לחיי עולם הבא, פ'יך ל'מד א'מת כדי שתזכה לחיי עולם הזה: באור נוסף: גם ראשי תיבות א'פתח ל'שון פ'ה, פ'ה ל'שון א'פתח אותיות דרבי עקיבא שם, והאריך שם שעיקר הבריאה בשביל הפה והלשון שישירו לפניו יתברך שמו ע"ש, עוד יש לומר על פי מה שכתב במדרש דברים רבה (פרשה א' אות א') מרפא לשון עץ חיים (משלי ט"ו ד') שמשה רבינו ע"ה קודם שנתן לו התורה אמר לא איש דברים אנכי, ואחר כך כשקבל התורה נפתח פיו ולשונו, וזה שאמר (דברים א' א') אלה הדברים אשר דבר משה, והנה א' רומז על התורה שניתנה בא', גם א' לשון לימוד אאלפך חכמה, ורמז שעל ידי לימוד התורה אפתח לשון פה. עוד רמז: גם אלף ראשי תיבות אמונת לישראל פקדתי, פקדתי לישראל אמונתי, אין אמונתי אלא תורה אותיות דרבי עקיבא שם, גם אלף ראשי תיבות איעצתי לפעול פלא, כמו שאמר (איוב ט' י') עושה גדולות עד אין חקר ונפלאות עד אין מספר שם: א ציור יו"י הוא במזל נצר חסד, וא' ציור יו"ד הוא במזל ונקה, ולפי שחכמה יונק ממזל נוצר חסד, ובינה יונקת ממזל ונקה, לכך בחכמה הוא א' ציור יו"י, ובבינה א' ציור יו"ד, כן כתב בעץ חיים (שער הולדת אבא ואמא וזעיר ונוקבא פרק ו') ע"ש, ונראה לי דלכך אבא הוי"ה ואמא אהי"ה, שכן יו"י גימטריא הוי"ה, יו"ד גימטריא אהי"ה עם הכולל: א ציורו יו"י י' לעילא משיח בן דוד, י' לתתא משיח בן יוסף, ו' באמצע משה רבינו כמבואר ברעיא מהימנא, ובמגלה עמוקות פרשת ויקרא על א' זעירא דויקרא אופן פ"ח ע"ש: א רמוז בה שיעור קומה שהוא רל"ו פרסאות כזה ציורו יו"י, י' פעמים י', ו' פעמים ו', י' פעמים י', גימטריא רל"ו (מגלה עמוקות נח), והנה שם הוי"ה יש בו ארבע מילואים ע"ב ס"ג מ"ה ב"ן ועם ארבע כוללים גימטריא רל"ו כמנין א' בהכאה, הרי ציור א' כפשוטו מורה על הוי"ה פשוט, וציור א' בהכאה מורה על ארבע הוי"ה מלאין: א קודם חטא אדם הראשון היה א' ציורו יו"י בסוד שני עינים וחוטם, ואחר חטא אדם הראשון נתהפכה צורת א' וירדה למטה, ועיין במגלה עמוקות פרשת נח ענין דור הפלגה ע"ש: א רומז על ק"ך צירופי אלהים שכן ציורה יו"י, יו"ד פעמים ו', ו' פעמים י' הרי ק"ך כמנין ק"ך צירופי אלהים: א גם לפי ציורי יו"ד עם הכולל הוא בגימטריא אהי"ה, וכשתכה י' פעמים י', ו' פעמים ו', ד' פעמים ד', הוא כמנין אהי"ה במילואו ההין עם הכולל, וכמנין אלהים אדנ"י עם הכולל, ובציור יוד תכה כזה י' פעמים ו', ו' פעמים ד' יהיה כמנין אהי"ה ס"ג וזה סוד אלף בינה שא' רומז לבינה על דרך זה, וכן בהכאה זו הוא בגימטריא זה הבינה, וכן בהכאה זו רמוז אלף חכמה שכן הוא בגימטריא יסוד אבא, ואם תכה אותו בהכאה זו י' פעמים ו' והד' בגימטריא דין, גם בגימטריא ס"ג עם הכולל, גם בגימטריא נוג"ה, ובציורה יו"י אם תכה י' פעמים י' ו' פעמים י' הוא בגימטריא ס"ג מ"ה ב"ן, והוא סוד בינה תפארת מלכות: א קיצו של יוד שלמעלה רומז לכתר והיוד חכמה (ספר הפליאה בהתחלה), ועיקוץ הי' המחובר לו הוא בינה, והו' הוא ששה קצוות חסד גבורה תפארת נצח הוד יסוד, ויוד תתאה המחובר לו הוא מלכות, מגן דוד (ר' דוד בן זמרא בהתחלה), וכן רמוז בתיקונים דף מ"ז ע"ב כמו שכתב בכסא המלך שם אות ג', גם יו"י דא' רומז לכתר חכמה בינה, וגם רומז לחסד גבורה תפארת, גם רומז לנצח הוד יסוד שם, גם אלף במילואה א' כתר חכמה בינה, למ"ד תפארת מגדל הפורח באויר, פ' מלכות שם, גם רומז לחסד גבורה אל חסד פ' פחד: א הוא עוז ותפארת של הקדוש ברוך הוא, ועליו אמרו (ברכות ו.) שהקדוש ברוך הוא מניח תפילין ספר התמונה (דף ב' אות א'), ונראה דיוד שבראש הא' הוא סוד תפילין שבראש הוא סוד המוחין שמקבל הזעיר מאבא ואמא, ויוד שבסוף הוא תפילין של יד והוא המוחין שמשפיע הזעיר להנוקבא, ואות אלף יונק אכתריאל י"ה הוי"ה צבאות כן כתב בתמונה, גם שני יודין שא' רומזים על שני הכרובים כמו שכתב בספר התמונה (תמונה ג' פ"ח) ומגן דוד: א יוד עילאה הוא מיין דוכרין שיורד ממוח הזכר והוא בחינת חסדים, י' תתאה מיין נוקבין שיורד ממוח נקבה אל הרחם שלה, ואחר כך עולה בבחינת מיין נוקבין, והו' שבנתיים הוא הפריסא הנזכר בזוהר (פקודי ר"ה ע"ב), וי' עילאה שהוא מיין דוכרין יורדים עד ההוא פריסו, וי' תתאה מיין נוקבין עולים עד ההוא פריסו, וממיין נוקבין וממיין דוכרין אלו נבראים כל העולמות וכל הנשמות, עיין בעץ החיים פרק ו' שער מ"נ ומ"ד בכל הדרושים, וכבר ביארנו דאלו מיין נוקבין הן ז' מלכין דמיתה ועל זה כתיב בהן וימלוך וימת, כתיב ו"י לרמז אל הי' שתחת הו' שהם בחינת מיין נוקבין, אך כיון שהאור נסתלק למעלה אין כאן י' עלאה שהוא בחינת מיין דוכרין, על כן כתיב וי' לשון ו"י, ועל בבריאת האדם כתיב וייצר ו' ושני יודין שהן מיין נוקבין ומיין דוכרין, ומה שכתב הו' קודם השני יודין, שלאחר שנוצר הולד מן מיין נוקבין ומיין דוכרין ויורד למטה והו' נשאר למעלה, על כן הו' קודם לפני יודין שתחתיו שיורדים למטה ונעשים נשמה בעולם הזה, אמנם השורש למעלה נשאר בחינת אלף יו"י, ואדם על ידי עבודתו בעולם הזה מדבק שני יודין שלו אל הוי"ה, וזה על ידי התורה שהוא סוד הו' ובה אוחזין השני יודין, ועל כן היו י' דברות כתובים משני עבריהם מזה ומזה (שמות ל"ב ט"ו) הוא סוד שני יודין, והלוחות ארכן ששה הוא סוד הו', ועל כן פתח בא' אנכי שהתורה סוד הא' וא' הוא יו"י גימטריא הוי"ה וזהו תורת הוי"ה תמימה (תהלים י"ט ח'), שהתורה בשלימותה הוא הוי"ה יו"י כמנין הוי"ה והוא גם כן משיבת נפש, שגם הנפש הוא מסוד שני יודין אלו והו' המחברים, וזה שאמר (משלי ט"ו כ"ח) ונרגן מפריד אלף כי הצדיק מחבר נפש שלו שהוא שני יודין אל הו' ואז נעשה אלף, מה שאין כן הנרגן מפריד נפשו משורשו ועל ידי זה מפריד האלף שלו. הנה כבר ביארנו שבשורשו נשאר הא' מכל כתיבה זיווג שנולד על ידי נשמה וירדה למטה, ועל כל פנים נשאר בשורשו בחינה זו והוא בחינת הא', וגם למטה יורדת הנשמה בבחינת א' מיין נוקבין ומיין דוכרין והו' המחברים, וכשאדם חוטא נסתלק ממנו המיין נוקבין והו' המחברם ונשאר המיין דוכרין לבד, לפי שהוא מבחינת עליונה אין הפגם נוגע בו כל כך, וזה שאמר (ישעיה נ' א') ובפשעיכם שלחה אמכם דייקא סוד מיין נוקבין שמהאם, וזה שאמר (משלי י' א') בן חכם ישמח אב ששמח שחלק מיין דוכרין שלו דבוק במיין נוקבין, וכמו שאמרו (יבמות ס"ב ע"ב) כל השרוי בלא אשה שרוי בלא שמחה, ועל כן בזה שדבק במיין נוקבין יש לו שמחה, ובן כסיל תוגת אמו דייקא שמיין נוקבין דידה מסתלק אבל מיין דוכרין נשאר, ונראה לי כי ממיין דוכרין נעשה אור המקיף וזה נשאר אף על רשע גמור, וכן כתב הרב ז"ל כי מהאב הוא אור מקיף (שער הגלגולים הקדמה י), והנה הי' של המיין נוקבין והו' שמסתלקים עולים ומתחברים אל הא' הנשאר בשורשם ששם שורש הנשמה ונעשה צירוף או"י ו"י, והצדיק השומר נפשו ומשלים הא' ומדבקו לא' שבשורש נשמתו זוכה לשני אלפין אלף חכמה אלף בינה, והן שני אלפין שקדמה תורה לעולם ומשם זוכה לש"י עולמות שהן משני אלפין, שהם סוד אלף בינה אלף חכמה, והסוד ש"י קנה חכמה קנה בינה שני פעמים קנה גימטריא ש"י (שער הכוונת דרושי ראש השנה דרוש ו' בענין הכריעות), ועל ידי זה נעשה מרכבה אליו יתברך שמו בסוד האבות הן הם המרכבה, רמז לדבר רכב אש שנאמר באליהו (מלכים ב' ב' י"א) שעל ידי שהשלים שני אלפין, שני פעמים אלף גימטריא רכב (שער הפסוקים תהלים ס"ח), וזהו רכב אש ראשי תיבות שני אלפין, רצה לומר דשני אלפין אלו הן בחינת רכב ונעשה רכב להקדוש ברוך הוא, וכשתצרף מ"ה דאדם שכל אדם יש בו שם מ"ה, ועל כן נקרא אדם גימטריא מ"ה, מ"ה רכב אותיות מרכבה, והנה כבר ביארנו ששני אלפין שבנפש הן עולים נפש רכב, ונודע שהאדם כלול נפש רוח נשמה וכל אחד מבחינת מיין נוקבין ומיין דוכרין בחינת א' הנ"ל, וכל אחד נשאר שרשו למעלה בעולמות בריאה יצירה עשיה, וכל אחד כלול משלשתן כנודע (עץ חיים שער פנימיות וחיצוניות פרק י"א) דיש נפש רוח נשמה בנפש וכן ברוח וכן בנשמה הרי ט' בחינות, וכל אחד כלול משני אלפין הרי ח"י אלף, ועל כן נקרא הצדיק ח"י שכולל ח"י אלפין אלו (זוהר בראשית כ"ה ע"ב), וז"ל רז"ל (עבודה זרה ג ע"ב) מרכבתו של הקדוש ברוך הוא ח"י אלף, וסוד ח"י אלפין עלמין ששט בהם הקדוש ברוך הוא והבן, ואם נחשוב כל אלף למספרו שהוא קי"א אזי ח"י פעמים קי"א עולה אלף ותשעה מאות ושמונה ותשעים, ונודע שכל בחינת מאלו כלול מעשר ספירות הרי ק' אלפים חסר עשרים, וכשתצרף שני יודין שהן מיין נוקבין ומיין דוכרין שהן שורש כל אלה אזי יעלה לשני ריבוא במכוון, וזה שאמר (תהלים ס"ח י"ח) רכב אלהים רבותים אלפי רכב, סוד שני אלפין שעולים רכב והוא רכב אלהים שנעשו מרכבה להקדוש ברוך הוא, וכשנמנה כל הט' בחינות דנפש רוח נשמה וכל אחד כלול מעשר ספירות הרי עולים רבותיים כנ"ל, וכל זה נצמח משני אלפין, וזה שאמר אלפי שכל זה נמשך אלפין שנאן ראשי תיבות שהם נתונין אל נשמה, סוד שני אלפין אלו שנותנין אל נשמה המשלים את עצמו והבן: ג' אדני בם שבאלפין הוא גם כן שם אדנ"י שעולה במילוי תרע"א, והנה כתבנו שבנפש רוח נשמה יש בכל אחד שני אלפין הרי ששה אלפין, ששה פעמים אלף עולה תרס"ו ועם ששה כוללים של ששה אלפין גימטריא אדנ"י במילואו עם הכולל, וזה שכתב אדנ"י בם שגם בחינת אדני יש בם אלו שמשלימים את עצמם בהאלפין האלו: א ציור יו"ד סוד חכמה בינה דעת כנ"ל, והם סוד אל אלהים הוי"ה, אל נהירו דחכמתא (זוהר אחרי ס"ה.), אלהים בינה אקרי אלהים חיים (זוהר יתרו ס"ח ע"ב), הוי"ה דעת (פרי עץ חיים שער תפלת ראש השנה פרק א'), וזה סוד אל אלהים הוי"ה דבר, שבאל אלהים הוי"ה הוא דב"ר ראשי תיבות דעת בינה ראשית חכמה, וכל זה כלול ב' בציור יו"ד, ועל כן פתח התורה בא' כי התורה אוריין תליתאי חכמה בינה דעת, וכל זה נכלל בא' צורה ראשונה מכ"ב צורות הקדושות והן כ"ב אותיות, וזה שאמר (תהלים נ' א') אל אלהים הוי"ה דבר וירא אר"ץ ראשי תיבות צורה ראשונה א', בה נכלל אל אלהים הוי"ה שהם סוד דב"ר דעת בינה ראשית, וזה סוד (תהלים ק"ה ח') דב"ר צוה לאלף דור ראשי תיבות דעת בינה ראשית, זה צוה וחיבר לאלף שבאלף יש חכמה בינה דעת, וכן אלף בריבוע א' אל אלף גימטריא אל אלהים הוי"ה במכוון, אהי"ה על כן א' בחינת כתר כי אהי"ה בכתר (תיקוני זוהר תיקון ע' קכ"ג. עץ חיים שער אבא ואמא פרק ו'), וכן אהי"ה בא"ת ב"ש גימטריא כתר, אהי"ה במילוי אלפין כמנין אלף בריבוע א' אל אלף, אל"ף בא"ת ב"ש גימטריא אהי"ה הוי"ה שד"י אדנ"י, והם סוד כתר תפארת יסוד מלכות שהמה קו האמצעי כללות כל העשר ספירות, הרי האלף שורש כל האצילות:

 
 
חדשות
הספריה
צדיקים וספריהם
במעגל השנה
הרמח"ל
ויקיבלה - מלון עברי קבלי
הסכמות
כללי
רקאנטי על התורה
תנ"ך
במעגל החיים
פרקי אבות
ברכות לחתונה,בר מצווה וברית מילה
מילון עברי קבלי
דפי מקורות ושיעורים
אור התלמוד הירושלמי
אור הפרשה
ערכים חדשים
קטעי זוהר
זוגיות בפרשה
שערי אורה
ציוני על התורה
אור המדרש