יום ה', כד’ בניסן תשע”ד
    דף הבית  |  הרשמה לרשימת תפוצה  |  ויקיקבלה  |  הסכמות  |  יצירת קשר  
דברי הרב גיסו רבה של נווה מונסון, דברי הרב שמחה הכהן קוק שליט"א רבה של רחובות, דברי הרב אברהם יוסף שליט"א רבה של חולון.

רבי יהודה זרחיה הלוי סגל זצ"ל רבי יהודה[1] נולד בבית הסבא רבי שפטיה שהיה תלמיד חבר לרבי שמחה מאיר הכהן מדווינסק, בעל ה"אור שמח". שמו המלא: רבי יהודה זרחיה מרדכי ליב חיים. ייחוסו: אביו, הרב שפטיה זצ"ל, הינו נצר לשל"ה הקדוש ונקרא על שם בן השל"ה בעל "ווי העמודים". אבי אימו היה רבי יעקב מנדלבוים מחסידי קרלין והיה ראש השוחטים בירושלים וראש משמרת השבת בעיר. אם אימו מיוחסת לרבי יוסף חיים דוד אזולאי, החיד"א. בילדותו התגוררו הוריו בשכונת "נוה שלום" ביפו ורבנו למד שם בתלמוד תורה "שערי תורה". כעבור מספר שנים עברו להתגורר בתל אביב, לשם נשלח אביו כדי לחזק את תושבי העיר בתורה ויראת שמים. כבר בהיותו בגיל שבע שנים ומחצה היה נושא דרשות בשבת וקהל רב היה מצפה למוצא פיו. בנערותו למד בישיבת לומז'ה בפתח תקוה ונודע כשקדן ובקי עצום. הוא זכה להתגורר בחדר אחד עם הרב שך זצ"ל, שהיה מבוגר ממנו בשנים רבות והתפעל רבות מבקיאותו העצומה ב"ראשונים". רבנו היה מבאי ביתו של ה"חזון איש" שהעריכו רבות. בהיותו בגיל תשע עשרה קיבל היתר הוראה מרבותיו אחר שכבר הספיק לעבור על כל הש"ס עפ פירושי הראשונים העיקריים וחלק מדברי הפוסקים. בשנת תשי"ג, בגיל עשרים ותשע, התמנה לרבה של שכונת "קרית שלום" בתל אביב. למרות שהיו לו הצעות לעמוד בראשות ישיבות גדולות הוא סרב על פי עצת הרבי מלובביץ' שהורה לו לא לעזוב את השכונה. הרב כיהן כרב השכונה כמעט יובל שנים. רבנו הרביץ תורה בכל רחבי העיר. יהודים רבים שיחרו לפתחו לשמוע מפיו הלכה ולקבל ברכה. רבנו סבר שאין לצאת מארץ הקודש ואכן הוא לא יצא מעולם מארץ הקודש. רבנו היה צנוע עד למאד וגאון בענוה. הוא הסתפק למחיתו במעט שבמעט. היה נוח לבריות והיה יודע להלך לפי רוחו של כל אחד. היה משתדל לקרב את כולם בעבותות של אהבה ולכן היה אהוב על כל שדרות הציבור. רבנו ניחן בכשרון נדיר למשוך ילדים וגם הוא נמשך אליהם. הרב ידע להסביר לילדים כל פרט והצליח להדריכם. בעת התפילה היה נוסק לגבהים מיוחדים ובתפילת הימים הנוראים היה צריך להחליף מדי פעם את בגדיו מפאת הזיעה שנספגה בהם. הרב נשא ונתן עם קשת רחבה של רבנים. הוא בא בדברים עם: "החזון איש", ר' זליג ראובן בנגיס, רבי איסר זלמן מלצר, רבי ראובן כץ (ראש הישיבה ורב העיר פתח תקוה), רבי אליהו דושצינר (המשגיח), רבי עובדיה הדאיה, בעל ה"ישכיל עבדי", רבי חיים גריינמן, רבי משה אביגדור עמיאל (רבה של העיר תל אביב), רבי איסר יהודה אונטרמן (לימים, הרב הראשי לישראל), רבי רפאל עבו וחתנו הרב שרים. מחיבוריו: "ראשית העבודה" – ספר מוסר וחסידות "צמח יהודה" – חידושים על הש"ס ובירורי הלכה בארבעת חלקי השו"ע "דורשי השם" – הדרכה להתעלות בעבודת השם. "משפטי החן" – פרשת השבוע דברי רבנו שפטיה ויהודה זרחיה וספרים נוספים הנמצאים בכת"י וטרם יצאו לאור. רבנו התבקש לישיבה של מעלה ביום ט' אדר תשס"א ונטמן בהר המנוחות. שיחו בכל נפלאותיו[2] עילוי - בימי בחרותו היה רבנו מקבל פרסים של עילויים על חידושי תורה שכתב. בחורים בישיבה נהגו להתכונן לכך שבועות רבים. ערב אחד הגיע רבנו מהישיבה הביתה, אחר שראש הישיבה שאל אותו מה לגבי החיבור שלו, ונודע לר' יהודה שיום המחרת היה התאריך האחרון להגשת קונטרסים לקבלת הפרס של משרד הדתות. רבנו ישב כל הלילה וכתב חידושי תורה. בבוקר הלך והגיש את הקונטרס לועדת הפרסים. כמו תמיד – גם הפעם זכה במקום ראשון. ברכת הצדיק – מספרים על זקן אחד שנפל למשכב וגופו הלך והשתתק ר"ל. לפני שלקחוהו לבית החולים, הוא בכה בפני אחינו על מצבו הירוד. הלה הציע לו שבדרך יכנס אל הרב יהודה סגל, כדי לקבל את ברכתו, שכפי שידוע כוחה גדול. כך הובא הישיש הנרגש במכונית עד לביתו של הרב. רבנו יצא אליו וברכו בתוך המכונית. כעבור יומיים, שאל רבנו את האחיין לשלומו של הדוד והלה השיב שהרופאים אומרים שמצבו קשה. רבנו ענה לו חד משמעית: "היהודי הזה הוא גבאי בית כנסת העוסק בצרכי ציבור. הקב"ה לא יטוש את הגבאי ובעזרת השם הוא יבריא ואף לא יזדקק למקל הליכה. כעבור זמן קצר, להפתעת הרופאים, החולה קם ממטת חוליו והתהלך כשהוא נשען על מקל. לאחר זמן מה לא הזדקק יותר למקל וחזר לתפקד בבית הכנסת כמימים ימימה. כח הראיה – באחת השבתות לפני למעלה מעשר שנים בבית הכנסת הסמוך לביתו של הרב, בעת קריאת התורה, בין גברא לגברא, ניגש הרב לאחד המתפללים המבוגרים ואמר לו: "קח את הטלית ולך הביתה". האיש נדהם לשמוע את הרב מדבר אליו כך, אך לא הרהר אחר דברי הרב ומיד פנה לביתו. כשהגיע הביתה, נקש בדלת אך אין קול ואין עונה. בדאגה פתח את הדלת במפתח ומה הוא רואה? על הרצפה מוטלת אשתו חסרת הכרה. בחסדי השם הוא לא איבד את עשתונותיו ומיד טלפן לתחנת מגן דוד אדום. כעבור כמה דקות נשמעו צופרי האזעקה של האמבולנס. האשה נלקחה לבית החולים ושם טפלו בה ללא הרף. לאחר ששבה אליה הכרתה, אמר הרופא לבעלה: בקושי עלה בידינו להציל את חיי אשתך, משמים שלחו אותך הביתה ברגע הנכון להזעיק עזרה. נס ההצלה – כפעוט, גר רבנו יהודה עם הוריו בשכונת "נוה שלום" שביפו. היתה זו שכונה יהודית סמוך לתושבים ערבים. יום אחד, בהיותו בן שנה וחצי שיחק בחצר הבית בשעות אחר הצהרים. אמו, הרבנית חנה, שיצאה לראותו, הוכתה בתדהמה, הילד איננו!! מיד החלה לחפש אחריו בסביבה הקרובה ולשאול את העוברים ושבים אם ראו את הילד, אך לדאבונה שבה הביתה בידיים ריקות. כדרכה שפכה ליבה לפני אבינו שבשמים ונתנה צדקה, תוך שהיא לוחשת את המילים שהיו שגורות על פיה: "ישועת ה' כהרף עין". האב, הרב שפטיה, ששב באותה עת מהישיבה התרוצץ ברחובות הסמוכים אך לא מצא את הפעוט. לאן יפנו ההורים? היושב במרומים הנחה את האב לתור אחר הילד בשפת הים שבקרבת מקום. לעת ערב היו הדייגים שוטחים שם את הדגים, שדגו זה עתה על מנת למוכרם לעוברים ושבים. באותה עת היה החוף הומה אנשים שיצאו לטייל, לפוש מחום היום. כשירד הרב שפטיה אל חולות הים צדו עיניו ערבי רץ בתוך הקהל וסל נצרים גבוה על גבו. בתוך הסל הבחין בכדור בהיר מקפץ. הדבר עורר את חשדו. במרוצה התקרב אל הערבי והנה הכדור הבהיר היה ראשו הבלונדיני של יהודה'לה. במהירות הבזק שלח ידיו לתוך הסל שלף מתוכו את הבן והחל לברוח עמו. הערבי רדף אחריו, אך הרב שפטיה המשיך לנוס כל עוד נפשו בו עד שהגיע הביתה עם האוצר בידיו. ארוע זה מזכיר לנו את הפסוק (דברים לג,7) "שמע ה' קול יהודה ואל עמו תביאנו" הרב סגל קדוש עליון [3]/ הרב שמחה הכהן קוק שליט"א רבה הראשי של רחובות ואב"ד הרב סגל קדוש עליון מ"לו" צדיקי הדור. שקידתו בתורה אין לה אח ורע. ראו את הקבלות שקיבל על עצמו: 1. לימוד גמרא עם תוספות ורש"י 2. משנה 3. זוהר 4. שו"ע או"ח ויו"ד עם בעל הטורים, ט"ז, מג"א וש"ך 5. רמב"ם 6. תלמוד ירושלמי 7. טור ב"י וב"ח 8. לימוד קבוע ב"אור שמח" 9. חושן משפט וקצות החושן עם באור הגר"א והנתיבות 10. ספרי הרמ"ק 11. שמונה שערים 12. תורת חסידות ברסלב 13. לימוד שבועי בספרי אבי מורי (הרב הגאון שפטיה סגל זצ"ל) ועוד. כאן חסר ההמשך. להלן כתב יד קודשו המדבר בעד עצמו: לא יאומן שבתוכנו חי אדם כזה. הרב חי כל כך בפשטות וענוה כאדם עשוק, אני קרוב משפחה ולא ידענו על כל זאת. הרב עלה התעלה והתקדש עד שעלה מישיבה של מטה לישיבה של מעלה. הרב סגל היה ממשפחת החיד"א. איך הרב סגל נמנה על צאצאי החיד"א? ובכן, אח הסבא של הרב, הרב שמחה מנדלבוים ראש השוחטים בירושלים אוהב ישראל ועתיר נכסים, אני קרוי על שמו. הציעו לו לרכוש בית ברחביה "תהיה עשיר גדול" אמרו לו. אבל הרב שמחה, רוח אחרת היתה בקרבו והוא רצה להרחיב את גבולות ירושלים והוא קנה מגרש בשכונת שיח ג'ארח, שכונה של פורעים ערבים, שם גדלנו שם נולדתי בבית הזה. הבנין פוצץ במלחמת השחרור על ידי הערבים בגלל שהסכם "הפסקת אש" כובד באופן חד צדדי. "חשבנו בתמימותנו שאם אנחנו מכבדים את הפסקת האש אז גם הם יכבדו, לא מיניה ולא מקצתיה, לא דובים ולא יער". בנו של הרב יעקב שוחט, אחד הדודים שלנו, נשא את נינת החיד"א. בנוהג שבעולם שם המשפחה קרוי על שם הבעל אולם כאן מפאת הכבוד העצום שרחשה משפחת מנדלבאום למשפחה החיד"א נקראה משפחת מנדלבאום משפחת "אזולאי" על שם הרב חיים יוסף אזולאי, החיד"א. בהקדמה לספרו "דורשי ד" מביא הרב סגל מכתבי המלצה מהאדמו"ר מגור. מי שהכיר את האדמו"ר היה גדול בתורה, עמד בראש הישיבה עשרות שנים והיה אוהב ארץ ישראל מובהק ברמ"ח אבריו ושס"ה גידיו. היה מיצר על ארץ ישראל. הרב סגל מספר שתקפו אותו געגועים עזים לראות את סבו שלא ראה 25 שנים ואכן הוא זכה להתגלות סבו. להן קטע מכתב יד קודשו של האדמור מגור ומכאן ראיה שמי שרוצה משהו בכל הויתו הוא ישיג את מבוקשו. בימי ה"שבעה" באו לנחם כל גדולי האדמורים הנפלאים והנסתרים. כל מי שדיבר עם הרב, בין בנגלה ובין בנסתר קיבל תשובה ובא על מבוקשו. בגמרא מובא סיפור: מסכת תענית דף ה ע"ב כי הוו מיפטרי מהדדי (כאשר נפטרו איש מרעוה, רב יצחק מרב נחמן) אמר ליה (אמר רב נחמן לרב יצחק) ליברכן מר (יברך אותי אדוני) אמר ליה (אמר לו רב יצחק לרב נחמן) אמשול לך משל למה הדבר דומה: לאדם שהיה הולך במדבר והיה: רעב, ועיף וצמא. ומצא אילן שפירותיו מתוקין וצילו נאה ואמת המים עוברת תחתיו. אכל מפירותיו ושתה ממימיו וישב בצילו, וכשביקש לילך אמר "אילן אילן במה אברכך? אם אומר לך ש"יהו פירותיך מתוקין" הרי פירותיך מתוקין, ש"יהא צילך נאה" הרי צילך נאה, ש"תהא אמת המים עוברת תחתיך" הרי אמת המים עוברת תחתיך. אלא יהי רצון ש"כל נטיעות שנוטעין ממך יהיו כמותך". אף אתה במה אברכך? אם בתורה הרי תורה, אם בעושר הרי עושר, אם בבנים הרי בנים, אלא יהי רצון שיהו צאצאי מעיך כמותך: אם נדייק בלשון הגמרא, לא מובן הנוסח "ושתה ממימיו" הרי המים אינם של האילן? אלא יש לתרץ על דרך מה שאמרו (ע"ז יט ע"א) "אמר רבא בתחילה נקראת על שמו של הקדוש ברוך הוא ולבסוף נקראת על שמו שנאמר בתורת ה' חפצו ובתורתו יהגה יומם ולילה" כך גם המים הפכו למימיו של האילן. תלמיד חכם דומה לאילן. כך כותב בעל "אור החיים" הקדוש: "אור החיים" ויקרא פרק יט פסוק כג ואולי שרמז באומרו "עץ מאכל" על בני תורה, שגם הם נקראו נטעים, כמו שאמר רבי יוסי (שבת קיח:) ה' בעילות בעלתי וה' נטיעות נטעתי, ונקראים גם כן עץ דכתיב (ישעיה סה כב) כימי העץ ימי עמי, וכמו כן דרשו בזוהר (ח"ג רב) בפסוק לא תשחית את עצה (דברים כ יט), שמדבר באדם בן תורה, ויצו ה' שתהיה עיקר הכנסת הארץ לנטוע בה עץ מאכל שהם בני תורה, כי אוירה של ארץ ישראל מחכים ומטהר הנפש (ב"ב קנח:) ונקרא בן תורה עץ מאכל, כי ממנו מזון לנפש. וצא ולמד ממעשה של רבי עקיבא (מסכת כלה רבתי פרק שני) שלמד תורה לאותו תינוק שהיה אביו מת ונתון בצרה גדולה, ומיום שפתח פיו בדברי תורה, נהנה אביו בעולם העליון: מתלמידי חכמים יצאו פוסקי הלכות ונהנים ממנו עיצה ותושיה. המים של האילן הפכו לפרי. בנוהג שבעולם הכל נמשך למטה. לכלל זה יש יוצא מן הכלל, וזה ה"צומח". לצומח יש שורשים למטה ומשם הכל עולה למעלה ומשם הכל מתפתח ומשם יש חיים. באדם יש נשמה המושכת אותו אותו למעלה. כל בוקר אנו אומרים: "אלקי, נשמה שנתת בי טהורה היא.." העולם חושבים שהנשמה נתונה באדם ולא היא, הנשמה נמצאת בשמים בעולם הבא ומשם היא מאירה עלינו. היצר הרע שואף להוריד אןתנו לשאול תחתית ממש. הרב סגל עלה מלמטה למעלה למעלה למעלה ללא הרף. הוא האילן והוא עץ פרי. ידידנו יוסף אהרון זיכה אותנו בספר היקר והנפלא "דורשי השם". ראיתי את הספר הראשון "ראשית העבודה". כשקוראים את הספר רואים עד כמה עבד הרב סגל את הבורא. אבא ע"ה סיפר לי שכשקוראים את כתבי הראי"ה קוק זצ"ל רואים את פרץ היצירה ועושר הביטוי והשירה שקלח מעטו. כך מי שקורא את כתבי הרב סגל חש בפרץ האדיר הכמוס בכל שורה מכתביו ומתפעל נוכח עבודת השם האדירה שהיתה מקופלת באדם אחד. זכות הרב תעמוד לנו. הרב יהודה זרחיה סגל זצ"ל גאון בתורה / דברי הרב חיים זוננפלד שליט"א– רבה של "נווה אביבים" גיסו של הרב מלאו שלוש שנים לפטירת הרב הגאון, הרב יהודה זרחיה סגל זצ"ל. על הרב סגל זצ"ל ניתן לדבר ימים ולילות. בערב זה, אזכיר כמה נקודות בחייו של הרב. · בוצין בוצין מקטפיה ידיע, כלומר שכבר מקטנות התבלט יהודה בכשרונותיו המיוחדים. הנה שמעו: הרב שמחה מנדלבוים, אח סבו של יהודה, היה עתיר נכסים ואוהב תורה מופלג. אשתו של הרב שמחה הייתה אדמורי"ת לכל דבר ובאו לקבל ממנה ברכות. הרב שמחה היה ראש השוחטים בירושלים. כשנפטר אחיו של שמחה מנדלבוים וסבו של יהודה סגל, הספידו אותו שלושה אנשים: o הרב אברהם יצחק הכהן קוק זצ"ל רבה הראשי של ארץ ישראל. o הרב הורוביץ גרשון רבה של מאה שערים. o יהודה בן ה 6. נכד בגיל 6 מספיד?!! הוא דרש כגדול וניכר שהוא ילד פלא. את הדרשה הזו לא שכחו 40 שנה לאחר מיכן. אני זוכר כשבאתי לגור בתל אביב אמרו לי: "אתה גיסו של הילד הדרשן". · ברכה ליראת שמים- כשהיה נער בגיל בר מצווה עבר בין כל גדולי י-ם וביקש ברכה שיזכה להיות "שיגיע לדרגה גבוהה ביראת שמים". שמעתם? זו שאיפה של נער בר מצווה, היו לו שאיפות גבוהות. החזו"א בהיותו נער בר מצווה קיבל על עצמו ללמוד תורה לשמה כל ימי חייו. · בחלום אדבר בו- הרב ראה, הבין וידע חלומות. הרב הגיע למדרגה של ידיעת החלום ותרגומו למציאות. הרב הגיע למדרגת "בחלום אדבר בו". o בגיל 15 פרצה מלחמת העולם השניה. לפני פרוץ המלחמה הוא חלם חלום נורא. הוא ראה שהרחובות מלאים נחלי דם ורבי עקיבא עומד צועק וי וי וי. o אני אשתי ושתי בנותיי נכנסנו לבקר את הרב. הן היו הרות ולא ידעו על כך. פעם זה לקח חודשיים כדי לדעת אם אישה הרה. כשנפרדנו לשלום פתאום הרב אומר "מזל טוב, שהכל ילך כשורה" מהיכן אתה יודע? חקרה אחותו. הוא סיפר לה שאימא באה בחלום ואמרה לו שהיא הולכת היום אל חיים לבקר את הבנות. · כבר בגיל שבע עשרה הרב נבחן אצל כל גדולי ירושלים. · סיני ועוקר הרים: o בגיל 18-19 ידע בבלי וירושלמי עם כל הראשונים. ידע ארבעה חלקי טור ושו"ע ונושאי כליהם. הרב למד בישיבת לומז'ה בפתח תקוה. אין לנו מושג על העוני והדלות שהייתה באותה תקופה. היום בכל בית יש ש"ס ושו"ע. תארו לכם שבישיבת לומז'ה עמדו בתור ללמוד ברשב"א ובריטב"א כי היה עותק אחד בלבד בכל הישיבה. o ציטט בע"פ מהרשב"א - הרב ש"ך ביקר בישיבה. הרב הש"ך היה לומד כל השבוע בישיבה ובסוף השבוע היה נוסע לביתו. לא עלה על דעת אדם שהרב יקבל חדר נפרד. שאלו מי יגור עם הרב? והבחור זרחיה נבחר להתגורר עימו. כפי שאמרנו, בישיבת לומז'ה היה רק עותק אחד של הרשב"א. הרב זרחיה ציטט לרב ש"ך קטעים שלמים של הרשב"א בעל פה!! הרב סגל סיפר שהרב ש"ך אמר לו "כן אתה אומר רשב"א אבל אתה לא לומד רשב"א !!. · פטירת צדיקים מכפרת - הרב חיבר ספר "משפטי החן" שם הספר ע"ש הוריו: הרב שפטיה והרבנית חנה. שם כותב הרב על סילוקם של צדיקים המכפרים על הדור. ותמת שם מרים ...אף פטירתם של צדיקים מכפרת. פרה אדומה זה דבר הנעלם מאיתנו וכך פטירת צדיקים נעלמת מאיתנו. כשם שפרה מטהרת את הטמאים ומטמאת את הטהורים כן פטירת צדיקים יסורים לצדיק וכפרה לדור. הרב דיבר שם על ענין של "אחים (כלומר הלהב את הקהל ועורר אותם לבכיה ותשובה) ליה בהספדיה" (עיין שבת קנג ע"א) זה לא שהרב ביקש על כבוד עצמו אלא שהוא רצה שהכפרה על הדור תהיה מושלמת ולכן רצה שהרבים יורידו דמעה על הסתלקותו ובכך יווצר קשר עם הנפטר ובכך תהיה כפרה לדור. אם השומעים מתקנים דרכם הרי זה מכפר עליהם. · עימו אנכי בצרה - מי שהכיר את הרב, ובפרט בשנים האחרונות בהן דם יהודים ניגר כמים על פני חוצות. כאשר הרב שמע על רצח יהודים ליבו שתת דם והוא שפך תפילות לפני ריבונו של עולם. · אין שכחה לפניו- מוחו של הרב היה מחשב אדיר. הרב ניחן בזיכרון פנומנלי ובל יתואר. לרב כזה קשה לחזור 11 פעמים על אותו קטע הרי הוא יודע את הקטע ולחזור עליו שוב ושוב זו משימה לא קלה. אנשים מתפעלים מההספק של הרב. אני תמה על היכולת לשנן דבר הידוע לו, זה עמל של תורה ממש. · כוחו של שינון - הרב ראש הכולל הביא את תינוקו שיקבל את ברכת הרב סגל כאשר הרב היה צעיר לימים. הרב ציין ששם זה רומז לכך וכך. שאל ראש הכולל מהיכן לך זה? ענה לו הרב סגל זה כתוב בתוספות בבבא קמא. שאל אותו ראש הכולל כיצד אתה זוכר זאת? ענה הרב סגל מי שעובר על המסכת 400 פעם כבר לא שוכח. · ושכנתי בתוכם - בספר "נפש החיים" שכתב רב חיים מוולוז'ין, זה ספר ספר אדיר, קטן הכמות ורב האיכות. בספר הוא כותב "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם" שבכל אדם יש משכן. כ"כ בזוהר ולפי זה באר האלשי"ך הקדוש. באדם יש משכן קטן וכאשר הוא חוטא המשכן שבו מסתלק. כאשר נבוכדנצר הרג יצאה בת קול ואמרה "קמח טחון טחנת" כלומר האנשים שהרגת כבר מתו הם היו חוטאים. הרב זרחיה היה משכן ממש. · רנטגן - הוא הביט בפני כל אדם שבא לפניו בו וידע בדיוק מי עומד לפניו. הוא היה רנטגן. ראיה גשמית בריאה לא הייתה לו אך ראיה רוחנית הייתה ועוד איך. הוא קלט כל אדם על כל חדרי ליבו. o מעשה באדם שהרגיש שהרב סגל הוא אשיות מיוחדת וביקש להכנס אל הרב סגל. הבאתי אותו לפני הרב ואמרתי לרב סגל שהוא זקוק לכך וכך. הרב בירך אותו בכיוון אחר לגמרי. המבורך קיבל פיק ברכיים ולא היה מסוגל לזוז ממקומו. רק לאחר שלושה ימים הוא פתח פיו ואמר שהרב קלט אותו וידע את נבכיו. הוא אמר לי אתה לא הבנת את הרב אבל אני רוצה לאמר לך שהרב קלט אותי וברך אותי בדיוק מה שאני צריך. o את והולד תצאנה לחיים ולשלום - כאשר באו בנותיי לבקש ברכה ללידה קלה נענה הרב "את והולד תצאנה לחיים טובים ולשלום" מזל טוב אמרה האמא יש לכן בנות. איך ידע הרב? שאלו הבנות? מה לא שמעתן? הרי הרב אמר "את והולד תצאנה לחיים ולשלום". התעקשתי ושאלתי את הרב "מהיכן לקח הרב את הברכה"? ואמר מכתבי הרב חיד"א הסבא קדישא. חפשתי בכתבי הרב חידא ומצאתי "את והלוד תצאו לשלום". הרב שינה כאן מסיבה ידועה. · הרב סגל היה לפעמים מדבר בתמימות כמו טיפש. הוא דיבר בצורה פשוטה כאדם שאינו יודע. · בפורים ניגש אלי יהודי וסיפר לי בהתפעלות רבה על הרב יהודה סגל. הוא סיפר שהכירו עוד בהיותם נערים. למדנו בישיבת לומז'ה אני התגוררתי בחדר פלוני והרב סגל בחדר אלמוני. הוא סיפר שכבר אז, בהיותו בחור בישיבת לומז'ה, אנשים באו לקבל ממנו ברכות. · מורי וחמי היה ליטאי אמיתי והיה קשור בידידות עמוקה עם הרב מפונוביז'. הוא היה בן טיפוחיו של הרב מאיר שמחה בעל ה"אור שמח". כשבא ללמוד תורה מה"אור שמח" לא רצה לקבלו. מה אלמד אותו? שב הלכות שחיטה? הוא התעקש ללמוד עם ה"אור שמח" ואמר "תן לי לאמר משהוא בדבר תורה". לאחר שאמר דבר תורה אמר ה"אור שמח" אל תצא מהדירה הזו, זו מיטתך, זה חדרך, אין אתה צריך לחפש ישיבה אחרת. הרב נתן לו שלושה מכרכים מספרו "אור שמח". בהתחלה לא רצה לתת לו אך הוא שאלו אתה תקרא בו? וחמי אמר "אני אלמד בו". · חסיד כן, חסיד שוטה לא - האבא של אדמורי ללוב גר בתל אביב ברחוב מוהליבר. הרב סגל שהינו חסיד של הללובר התמנה לרב בתל אביב. והנה לפני פסח מגיע הללובר כדי למכור לרב סגל את החמץ. פתאום הרב סגל רואה שברשימת החמץ יש "מצות אביב". מה זה? מקשה הרב סגל? והללובר עונה "אני לא אוכל מצות אלו בפסח" הרב למרות שהיה חסיד של האדמו"ר סירב לקנות את החמ"ץ. איני יכול להוציא לעז על אלפי משפחות האוכלות מצות אביב בפסח!! משראה האדמו"ר כך הפטיר "טוב תדלג על פרט זה". · הרב הקפיד על טבילה מידי יום (והוא מדגיש זאת בספרו "ראשית העבודה"). כאשר הוא קיבל התקף לב והיה מחובר למוניטור, היה לו צער גדול על העדר הטבילה היומית. במקום טבילה הוא עשה "תיקון" והמוניטור זינק. · "בכל לבבכם" זו תפילה: הרב התפלל בהתלהבות בל תתואר. כשהתפלל חום גופו עלה עד כדי כך שהוא הזיע מאד והיה עליו להחליף מלבושיו. בראש השנה הרב החליף בגדים שלוש פעמים ביום אחד!! · הרב ה"חזון איש" כינה אותו "ארי בין אריות". כך מצאנו בהתכתבויות שהיו לו עם החזו"א. · רוח הקודש- o פעם נתן ברכה והברכה לא הצליחה. נענה הרב "מה אעשה לך שאת לא מקפידה על מעשר כספים". הבת אמרה שהיא מקפידה על מעשר כספים. אמר הרב יש לך טעות בין 12 ל 13 ₪. לאחר בדיקה נמצא שחסרו 12.7 למעשר כספים. o יום אחד התקשרתי אליו מחו"ל לפני שהתפללתי. מיד הרב אמר לי "איך אתה מדבר איתי לפני שהנחת תפילין"? o התכשיטים בסדר - יום אחד באה אליו אישה בוכיה ואמרה שכל התכשיטים נעלמו. צערה היה רב מאחר מלבד הערך הכספי היה כאן ערך סגולי. הרב אמר אין לך מה לדאוג את תמצאי את התכשיטים. ואכן בפסח היא מצאה את התכשיטים. o שבת אחת התפללתי עם הרב בבית כנסת "הפועל המזרחי", אין זה בית הכנסת הקבוע שלו. כשהגיע זמן קריאת התורה הרב ניגש אל אדם לא מוכר מהקהל ואמר לו: "גש קרא בתורה" וזאת למרות שגיסי הרב סגל ידע לקרוא בצורה נפלאה (ראו עד כמה חשוב להעמיד תלמידים) והנה הוא קורא כבקי ורגיל. לאחר התפילה תמה אותו אדם ואמר: "מנין לו לרב שאני יודע לקרוא"? מאז, אותו אדם הפך לבעל הקריאה הקבוע בבית כנסת זה. · יודעים לעתור ולרצות - יום אחד נכנסה אישה לביתנו וצעקה "דודך הוא הרב סגל" והיא אמרה אין לך מושג מי זה הרב סגל. כל האדמורים לא עזרו לי כל הבקשות לא הועילו, רק ברכת הרב סגל עזרה. · שיר הכבוד - מי ששמע אותו שר את שיר הכבוד חש בקדושה שקרנה מהרב ומהכבוד שהרב רוחש לשיר. לרב היה קול נעים ומרשים. · גדול בלהיות נסתר - אחד מהחבריא קדישא שלו הגדירו "חותם חתום בתוך חותם". · הרב שמר על שכונתו "קרית שלום" על טהרת הקודש וכחומה בצורה סוכך על השכונה. היום אחרי יובל שנים של השקעה רואים את האוכלוסיה בשכונה שהם הם עוללי טיפוחיו. אני זוכר שראש ערית תל אביב, ציץ', רצה להקים בשכונה בריכת שחיה הרב קיבל אז התקף לב. הרב נועד לגדולות אולם זכתה השכונה להיות נר תמיד של תל אביב וזאת יודעים כל הצדיקים הנסתרים החיים ביננו. יהי רצון שזכות הרב תעמוד לנו ונזכה לגאולה קרובה. הרועה הנאמן - הרב אברהם יוסף שליט"א רבה של חולון כבוד ידידי ושכני לשעבר הרב חיים זוננפלד, כבוד הרב מאיר יונה, כבוד הרב יגאל עזרא, קהל קדוש. לראות כיצד אנשים פשוטים מתפעלים מהרב סגל זה מובן, אך מי שראה רבנים מתפעלים מהרב סגל זה היה מחזה מרהיב. אני זוכר שזמן קצר לפני נשואי, אבי (כבוד הרב הגאון הרב עובדיה יוסף שליט"א) התמנה כרב ראשי לת"א יפו ונכנס לדירתו בת"א. מיד עם הכניסה לדירה החדשה, באו לבקר את אבא הרב סגל ורעיתו. היה תמוה בעניי כיצד אבא מייחד שעה ארוכה לכבוד הרב סגל. אמא ע"ה דברה עם הרבנית סגל שתחיה. הטתי אוזן ושמעתי שאמא אומרת לה שחשוב לשמור על הרב. זה תפקידנו אמרה הרבנית סגל. הידע של הרב סגל היה מדהים. הרב סגל ציטט תשובה שלימה משו"ת "יביע אומר" וכשסיים הוסיף שאלה. האבא קם מכסאו, מוציא את שו"ת "יביע אומר", ומראה לו הוספה בכתיבת יד המתייחסת לשאלת הרב סגל. ראו כיצד תלמידי חכמים מתבטלים זה לפני זה. הרב סגל אמר לאבי "טוב שהרב בא לתל אביב, עד היום הייתה לי תמונת הרב והיום הרב לפניי. אין כאן חנופה חלילה אלא דברים היוצאים מהלב. להלן תמונה מהפגישה ההסטורית עם מרן הגאון רבנו עובדיה יוסף שליט"א: הרב למרות זמנו הדחוק מצא זמן לבוא אל שמחות משפחות. בחתונה שלי, הרב בא, העניק תשורה וצרף ברכה ואיחול ואמר "אתה בן גדולים, יש לך ממי ללמוד ואתה תהיה רב גדול". (ואכן ברכת הרב מתקיימת לעיננו ועוד היד נטויה) הרב ניחן בכח הקשבה נדיר. היום הכל רוצים להשמיע ונדיר למצוא שומעים. למרות שהרב היה חם במזגו ובעל קליטה חדה, הוא המתין לכל אחד ואחד שיאמר את כל אשר על ליבו. תפילת הרב: אני ראיתי את אגלי הזיעה הנוטפים מהרב בעת התפילה. למרות שהוא רתח הייתה לו סבלנות לשמוע כל אחד ואחד. הרב כיהן כרבה של שכונת הפועל המזרחי. משכונה זו יצאו הרבה רבנים בזכות הרב. יום אחד הוא אומר לקרוב משפחה "צא מישיבה זו ולך לישיבת "בית התלמוד". והוסיף אתה לא הולך אל הישיבה כדי להיות תלמיד חכם אלא כדי להיות ירא שמים וכדי שתושבי השכונה ילמדו ממך. השכונה הפכה עד מהרה ממדבר שממה למקום אש להבת שלהבת וכל זאת בזכות שיחת חולין עם הזולת והקדמת שלום. כולנו בנים של הרב - הרב זוננפלד הזכיר שלרב לא היו ילדים. אוי, כמה ילדים הוא השאיר! כמה תלמידים הניח אחריו! לא היו גדולים שהניחו בנים כמוהו. ואת צנועים חכמה - הרב היה יכול להיות רב ראשי לישראל, ראש ישיבה אך הוא העדיף להצטנע כרב קרית שלום. אנו נלך בדרכיו וזכותו תעמוד לנו לעד אכי"ר. זכרו תורת משה עבדי / הרב ישראל מאיר יונה שליט"א. אני לא אומר דברי הספד. כדי להספיד אדם גדול כמו הרב סגל צריך להיות כמוהו. אני אומר דברי התעוררות. הפסוק אומר (מלאכי ג,22) "זכרו תורת משה עבדי" שואל המדרש[4] וכי התורה היא של מרע"ה? ועונה המדרש הואיל ומסר נפשו על התורה זכה ונקראה על שמו. אחד הדברים המהותיים בדורנו הוא לא בכמות לימוד התורה אלא באיכות. יתכן שכמות לומדי התורה בדור שלנו היא גדולה מדורות קודמים אבל מסירות נפש ללימוד תורה בדורות קודמים עולה על מסירות הנפש בדורנו. בדורות הקודמים מסירות הנפש לתורה הייתה גבוהה. הרב סגל, שלא זכיתי להכירו, מסר נפשו על לימוד התורה. ספרתי לרב עובדיה יוסף שליט"א שהערב אני נוסע לערב התעוררות לכבוד הרב סגל. הרב אמר שכל גדולי הדור צריכים להגיע לערב כזה. הרב היה קשור מאד לרב סגל והיה קשור עימו בקשרי ידידות עמוקים. הרב הצטער מאד על שלא היה יכול להגיע לערב זה. הרב אמר לי "כמה שאספר לך עליו לא אוכל לספר על הצדקות שלו ולא אוכל לגמור את ההלל על הרב סגל". אי אפשר לתאר את הצדקות שלו. פעם למדו תורה במסירות נפש. כיצד הרב הגיע להשגות כאלו כפי ששמענו הערב? התשובה: רק התמדה בלימוד התורה מעלה את האדם מעלה אחר מעלה. כך כתוב בתנא דבי אליהו[5], הובא ב"נפש החיים", שהלומד תורה לשמה זוכה לרוח הקודש. כל הלומד תורה במסירות נפש זוכה לרוח הקודש, לא צריך תעניות ולא צריך תיקונים ולא מקוה. גדולי ישראל זכו לראיה רחבה מתוך לימוד התורה שלהם. הרב סגל זכה לראיה רוחנית זו מתוך לימודו. לרב סגל לא היו ילדים, זה היה צריך להביא אותו לרפיון וצער, אמנם היו לו הרבה ילדים כפי שאמר הרב אברהם יוסף, אך ילדים ממש לא היו לו, אך נהפוך הוא, הרב עודד אחרים והוסיף חשק על חשק בלימוד התורה. היום אנו על כל סיבה קטנה מפסיקים ללמוד. אם אדם קצת חש בראשו אז כבר אין לו מצב רוח ללמוד. הרב בנציון אבא שאול זצ"ל סיפר על ההתמדה של הרב עובדיה. הרב בנציון למד בחברותא עם הרב עובדיה. הוא סיפר על מסירות הנפש של הרב המיוחדת במינה. כל השבוע למד תורה בישיבת פורת יוסף ובימי שישי היה לומד תורה בבית כנסת צופיוב. בחורף כל בית הכנסת היה מוצף מים. הרב למד בבית כנסת מוצף מים. הוא למד תורה בחורף כשגמי ברכה הציפו את בית הכנסת. הרב לקח כרית גדולה ישנה וכבדה בשתי ידיו, הרימה מעל ראשו וכך במשך שעה וחצי עד שעתיים למד תורה. כשהכרית הייתה כבר ספוגה במים הרב החליף כרית אחרת והמשיך ללמוד בצורה כזו שש עד שבע שעות כל יום שישי. לא היה כאן נזק לציבור כי לא השתמשו בכריות אלו. (אמר המלקט זכור לי סיפור ששודר בלוין: גבאי בית הכנסת לא האמין לבחור הישיבה הצעיר שכוונתו ללמוד וחשש שמא יוציא משם ספרי לימוד. לכן התנה עימו שהוא ילמד בבית הכנסת כשהוא נעול, ללא יכולת לצאת. הרב קיבל את התנאי. וכך מידי ערב שבת היה הגבאי מגיע ופותח לרב ומאפשר לו לצאת. פעם אחת שכח הגבאי להוציא את הרב בזמן ונזכר רק לאחר שגמר את סעודת השבת. הרב עובדיה המשיך ללמוד בחושך ללא תפילה וללא סעודה עד שהגבאי הגיע והתנצל על שגגתו). מסירות נפש זו יש לרב עובדיה, וזה מחייב אותנו. אין פלא, אומר הרב בנציון זצ"ל, שפסקיו התפשטו בכל העולם. הדור הקודם הבין שהכל תלוי בלימוד התורה. אני נזכר בסיפר על הרב גורדון שהיה מוחזק אצל חמיו. לרב גורדון הגיעו מידי פעם הצעות לכהן כרב בכל מיני מקומות והם נדחו ע"י חמיו. חמיו אמר לו "אל תלך, אני לא יודע מי מחזיק את מי". יום אחד מגיעה הצעה לכהן כבוד בעיר סלבודקא. כאן הייתה החלטה של כלל המשפחה שעל הרב גורדון לקבל את ההצעה. חמיו שנוכח לראות שהוא בעמדת מיעוט הסכים. הרב גורדון שכר עגלה ויצא לעיר סלבודקא. הם לא הרחיקו ללכת וכבר יצא רץ המודיע להם לחזור לעיירה. "חמיך נפטר", אומר לו הרץ. ליד הקבר התייפחה הבת בבכי ואמרה "אבא, אני הרגתי אותך. אתה תמיד אמרת "אני לא יודע מי מחזיק את מי, והנה ראינו במו עיננו כיצד לימוד התורה של חתנך החזיק אותך בחיים". אכן, בדור הקודם הם ראו חשו והתנהגו כך, התורה מחזיקה את מחזיקיה. יהי רצון שדמותו של הרב סגל תעמוד לנו כעמוד האש ההולך לפני המחנה וזכותו תעמוד לנו אכי"ר. כולם בניי / [6]מרדכי מנלה כל אברך שהיה דחוק וזכה ללדת בן, קיבל עזרה נדיבה לכיסוי ההוצאה מהרב. מחזה זה נשנה מאות פעמים מידי שנה !!! וגם עד זקנה ושיבה - גם בתקופת מחלתו בזמנים הראשונים היה מקבל אנשים מברכם ומקשיב לבעיותיהם. הרבנית אסתר שתחיה סייעה לרב בכל הפעילות הענפה הזו. הרב לימד אותי לתקוע בשופר והלכות חזנות. עברתי לפני התיבה בימים הנוראים בבית הכנסת המרכזי בקרית שלום בו כיהן הרב כרב השכונה. משחר ילדותי ליוותי את כבוד הרב יהודה כתריאל טכורשט זצ"ל לביתו של הרב סגל ונהנתי לשמוע כיצד שני הרבנים ממתיקים סוד בעמקי התלמוד והתנ"ך. הרב הקפיד על הנחת תפילין של ר"ת. מידי מוצאי שבת היה האדמור מספינא נוהג לבקרו ומקבל ממנו ברכה. מיד במוצאי יום כיפור היו אנשי השכונה מזדרזים להקים את סוכת הרב מרוב חיבה אליו על מנת לזכות במצוות זריזים מקדימים למצוות אני הייתי המלווה של הרב כשהלך לבית כנסת פועלי אגו"י בקרית שלום. הרב נסים רביבו זצ"ל הרב נסים רביבו זצ"ל נולד בקזבלנקה שבמרוקו בשנת התש"ו (1946 למניינם). ראשית לימודיו היה בבית הספר "אם-הבנים" השייך לרשת "אוצר התורה", זרם חינוכי ששם לו למטרה ללמד על טהרת הקודש. באותה תקופה נשבה רוח ההשכלה במיוחד בערים הגדולות שנשלטו ע"י הצרפתים, והרבה הורים נתפתו לשלוח בניהם לבתי ספר השייכים לרשת "אליאנס" שלימדו רק צרפתית ונתרחקו מדרך אבות. החרדים לדבר ה' עמדו על נפשם ויסדו בתי-ספר בהם לימדו רק מקצועות היהדות. הרשת הנ"ל נתמכה ע"י נדבנים מקומיים וכן מהג'וינט באמריקה. בשנת התשט"ז (1956 למניינם) כשמרוקו קיבלה עצמאות מהצרפתים, נוספו כמקצועות חובה אף לימודי שפות כערבית וצרפתית, אולם זה לא פגם בצביון היהודי שכן, היו אלה שעות מועטות בלבד. רבי נסים (משמאל) ברחובות קזבלנקה להורים שהיו ישרים ותמימי דרך לא היה ספק היכן ילמד נסים הקטן, וכך, בעודו רך בשנים כנהוג באותו זמן, החל ללמוד ב"אם-הבנים", מוסד שכאמור חינך חינוך תורני שורשי. כבר מהכיתה הראשונה נכרו בו כשרונות גאוניים. סיפור אחד אופייני, כאשר למדו ברכת "אשר יצר" שאל המורה מי יודע את הברכה בע"פ, למרות שלא נצטוו לשננה, ומיד על אתר הרים את ידו ואמר אותה מילה במילה, וכשנשאל מהמורה מתי למד אותה בע"פ ענה בתמימות של ילד: "באותו רגע ששאלת". באותה תקופה עלו התלמידים מכיתה לכיתה לפי יכולתם ובתוך זמן קצר למד בכיתה עליונה עם ילדים המבוגרים ממנו בכמה שנים. ההצטיינות היתרה שהיתה בו התבטאה בכל המקצועות שנלמדו בין בקודש ובין בחול. יום אחד, בקש המורה לערבית לשדל את ההורים שיסכימו להמשך לימודיו במדרשה העליונה, והוא המורה יממן את לימודיו על חשבונו, בנימוק שבנער פלא כמוהו לא נתקל במשך עשרות השנים שהוא מלמד. כמובן שהוא נענה בנימוס אך בשלילה, ולהבדיל, היה ילד שעשועם של חכמי הדור וזקניו שהתמוגגו לשמע תשובותיו החריפות שהיה משיב כהרף עין עם החן המיוחד שהיה טבוע בו. בגיל "בר מצווה" הלך ללמוד בישיבת "נוה שלום" שהקים הרה"ג מאיר אלבז שליט"א בפאתי העיר קזבלנקה , לשם נהרו בוגרי רשת "אוצר התורה", שהיה אך טבעי לייסד עבורם מקום תורני בו יוכלו להתעלות בדרך התורה. הרה"ג הנ"ל שלמד בישיבה באנגליה, התבקש ע"י הרה"ג אברהם קלמנוביץ' זצ"ל (שכיהן לימים כנשיא אגודת ישראל העולמית) לפתוח ישיבה ממנה יוכלו כעבור זמן להתקבל לישיבות הגבוהות באירופה שנחרבו ושממו לאחר מלחמת העולם השניה, והיה זה בבחינת צו השעה. ואכן, הישיבה "נוה שלום" היתה כתובת לכל מי שחשקה נפשו בתורה באותו זמן, והיה בה מן החידוש, שהתנהלה ברוח ישיבה ליטאית. גם שם התבלט הנער נסים מעל כולם וכאשר ביקר שם הגה"צ רבי ברוך טולדנו זצוק"ל, צד את עינו והזמינו לחגים בעיר מולדתו מקנס, בכדי להשתעשע ולהתענג מתשובותיו המבריקות. יצוין כי באותו זמן שלמד ב"נוה שלום", בהיותו כבן 15, למד הלכות שחיטה ביוזמה עצמית, וכעבור זמן קצר הלך להיבחן אצל הרה"ג הרב שלום משאש זצ"ל, שהיה באותה עת אב"ד בקזבלנקה, ע"מ לקבל ממנו סמיכה. לאחר פטירתו של רבי נסים זצ"ל , נמצאה בעזבונו תעודת ההסמכה לשחיטה, ועפ"י תאריך הוצאתה, גילו באותה עת היה 15 שנים וארבעה חודשים!! המפנה המהותי בחייו החל כאשר הלך ללמוד בישיבת סנדרלנד באנגליה בעידודו של רבו הנ"ל וכפי שסיפר לימים, אף שאת האחרים שלח לצרפת, אותו שלח דווקא לאנגליה, כי שם ציפה שהכשרונות המיוחדים שלו ימצאו כר נרחב. ואכן, אם עד אז עמדו לו כשרונותיו בלבד להעמידו ברה"י , עם הגיעו לאנגליה החלה תקופה חדשה, לנוכח הניתוק והריחוק מכל מה שהורגל. ושם כפשוטו נטמן בבית שם ועבר ושעבד כל כלו בשקידה וביגיעה עצומה, ובתוך זמן קצר צמחה ונתעצמה דמותו התורנית ונעשה כמעין המתגבר. מוסף על הכל, ניחן בזיכרון צילומי שעמד לו להכיל במוחו את תורתו שלמד, ונשמרו במוחו כנתונים בקופסה. כשפתח פיו בדברי תורה נעשו הכל על ידו כחרשים ואילמים, וזאת העידו גדולים ורבים שהיו משתאים על כוחו וגבורתו, ועוד הגידו שאפילו בדורות קודמים היה נחשב לעילוי של ממש בהתחשב בגילו הצעיר . כעבור עשר שנים , בשנת התשל"ג הלך למטרופולין של תורה באמריקה, היא ישיבת לייקווד, וכבר הלך שמו לפניו ותורתו הכריזה עליו, וגם שם הוסיף חכמה על חכמתו כי לא שקט על שמריו. יחד עם זאת התהלך עם כלם בענוה וללא התנשאות. באותה תקופה בא בברית הנישואין עם רעייתו דולי שתחי' שהיתה עזרתו בחיים, ולא חסכה מעצמה כל טורח בכדי שיוכל להתעמק בתורה באין מפריע. ולימים, כאשר ישיבת לייקווד ארגנה אירוע לרגל דינר היובל, מכל האלפים שלמדו שם לדורותיה לא נמצא מתאים הימנו לשמש כאורח הכבוד. הפרק האחרון בזמן והראשון במעלה הוא כששימש כאב"ד במרסיי ואח"כ בפאריז, וזה היה בשנת התשמ"ב. עם היבחרו לכהן כאב"ד העמיס על כתפיו הרחבות אף את גמר הדין, ולא עוד, אלא שהפסקים שלו היו מבוססים עפ"י הניתוח וההגיון הישיבתי, ויחד אתם חתר אל עומק הדין וההלכה, אף בסוגיות חמורות שעלו על הפרק , כפסולי חיתון וממזרות מחד, ובעיות כשרות מאידך, וחתר במוחו הגדול להכריע בכל נושא תוך התייעצות בכבוד וענווה עם גדולי הדור איתם התכתב. וכך כמי שהיה גדול הן בפלפול והן בהלכה , דבר עם ראשי הישיבות בשיחות תורניות בסוגיות הנלמדות בישיבה, ומאידך התכתב עם גדולי הפוסקים והדיינים להלכה ולמעשה בתיקים מסובכים שדרשו את פתרונם. ככל שחלף הזמן, מעמדו התורני הוכר כסמכות עליונה, והכל הרכינו ראשם והיטו אזנם למוצא פיו, והוא בענוותנותו המיוחדת לא הבין מה מצאו בו ולמה חרדו לקראתו. בתקופה בה שימש כאב"ד , הוזמן לכנסים רבניים להרצות בהלכה, ובכל מקום השאיר אותו רושם כביר של גדלות מחד וענווה מאידך. כמו כן היה פשוט במלבושו ונעדר לחלוטין כל גינונים ויוהרא. ולפתע חשך העולם ובעודו בתקפו ובגבורתו, במיטב שנותיו, בן נ"ח שנים כבה הנר המערבי , ביום המר יא' בסיון התשס"ד, הועם זוהר התורה ובטל כבודה. בתמונה (שני מימין) נראה הרב חודש לפני הסתלקותו לגנזי מרומים כשהוא נראה עם רבני אירופה בפגישה עם נשיא צרפת. הספדים מרים ורבים נאמרו עליו, וכולם ציינו את עובדת היותו מחד גיסא חריף כשמאי, ומאידך גיסא עניו כהלל. מעט מזער מהדברים שנאמרו עליו ע"י מספידיו הרבים: הראשון לציון הרב עובדיה יוסף שליט"א : "איזהו בן העולם הבא, שייף עייל שייף נפיק, גריס באורייתא תדירא, ולא מחזיק טיבותא לנפשיה". זה התיאור המדויק של רבי נסים. על אף ששימש כאב"ד של פריז, היה מגיע לבית המדרש , ושוקד על התורה יום יום. רבי נסים גמר את תיקונו, ולכן לקח אותו האלוקים. בהזדמנות אחרת התבטא הגר"ע יוסף-בועידת רבני אירופה בפריז, חדש לפני פטירתו של רבי נסים-לאחר ששוחח בלימוד עם רבי נסים, "במה זכתה פריז שרב כזה ישכון בקרבה" ? הראשון לציון, הרב שלמה עמאר שליט"א :" רבי נסים התכתב במהלך חייו עם גאונים גדולי עולם, ביניהם הרב משה פיינשטיין זצ"ל , שאף הודה לו על דברים שכתב. מילדותו, רבי נסים לא מש מאוהלה של תורה, היו לו כשרונות גאוניים, ויומם ולילה המית עצמו באוהלה של תורה. רבי נסים היה מגדולי החריפים שבדור, ואף אחד לא יכל לרדת לסוף דעתו, מרוב חריפותו, ומאידך לא היה מחזיק טיבותא לנפשיה. הוא כמעט ולא היה ישן , רק שעה שעתיים ביממה, והיה אומר אם לא מהתורה, לא הייתי חי בעולם הזה. בכל תחום שבו דיברתי איתו,אם זה בחושן משפט, אבן העזר או יורה דעה, היה מצוי בכל סוגיות הש"ס. אנו הפסדנו הפסד גדול של לימוד תורה בשקידה, בגדלות ובייסורין, וזהו דבר שאינו מצוי. מי יודע אם לא הגן על הדור כולו " . הראשון לציון הרב מרדכי אליהו שליט"א: " כאשר היו רוצים לתאר תלמיד חכם, היו אומרים עליו שהוא או "גמרן" או למדן. ברבי נסים היו שתי התכונות גם יחד, היה "גמרן" ולמדן. בהזדמנות אחרת אמר עליו הרב אליהו שליט"א כי רבי נסים היה מגדולי הפוסקים שחיו בצרפת מאז ימי התוספות ועד ימינו " . הרב הראשי, הרב יונה מצגר שליט"א: " רבי נסים קיים את המילה "עמל" שהם ראשי תיבות של עניו, מתמיד, למדן. כשרבי נסים למד בישיבת לייקווד, אף אחד לא אמר חבורה, לפני שרבי נסים עבר על הדברים " . הרב משה שפירא שליט"א : " איני יודע אם יש בדורנו תלמיד חכם כמו רבי נסים, אשר היה תלמיד חכם במושגים של דורות קודמים " . הרב עזרא בצרי שליט"א, אב"ד ירושלים: " דבר קשה הוא להספיד, ולכן הגמ' אומרת כי נפרעים מן הספדנים, אולם אצל רבי נסים יש סכנה שנאמר עליו פחות ממה שצריך לומר. התארחתי אצלו שבת אחת, וראיתי כי לא פסיק פומיה מגירסה, כאשר התעייפתי ועברתי לומר דברי אגדה, לאחר זמן קצר, הוא מיד חזר לפלפל בדברי הלכה " . הרב דוד יוסף שליט"א- רבה של שכונת הר נוף : " כל מי שהכיר את רבי נסים ידע שהוא היה מלך בסוגיות התורה. הוא היה מצביא גדול, השולט בכל סוגיות הש"ס, הוא ידע אותן על בוריין. הוא היה כעין מצביא על גדודים גדודים כאשר כל גדוד יודע את תפקידו וזמנו לפעול. רבי נסים ניחן בחריפות עצומה ועמקות גדולה. ממש גאון אדיר בכל קנה מידה. לא היה שייך לדבר איתו בשום נושא אחר חוץ מלימוד . לא רק צרפת איבדה אותו , אלא כל עם ישראל. צר לנו עליך רבי נסים בגלל המלכות ובגלל הפשטות " . הרב שלמה דיין שליט"א – רב ביכ"נ בשכונת הר-נוף: " רבי נסים היה איש אחד מן הרמתיים, מזוקק שבעתיים, גאון בתורה, גאון בבקיאות, גאון בחריפות, הוד והדר פעלו. דיינא הוא ונחית לעומקא דדינא, וגריס באורייתא תדירא " . הרב יוסף חיים סיטרוק שליט"א-הרב הראשי של צרפת : " היינו ביחד כמו אחים במשך עשרים ושתים שנה. איך אפשר להחזיר את העם בצרפת למקורותיו בלי האור של רבי נסים. עתה נשארנו כמו יתומים, על מי אפשר לסמוך " ? הרב דוד משאש שליט"א - הרב הראשי של פריז : " אנו לא יודעים איך נחיה בלעדיו, הוא היה שר וגדול בישראל. אפילו רגע אחד לא ביטל מלימוד תורה. כל גופו היה ספר תורה, ושימש לנו כתר ועטרה " . הרב יעקב סיטרוק שליט"א: " הגאונות שלו היתה בלתי ניתנת לתיאור. הוא ניחן בזיכרון פנומנאלי. פעם ישבתי אצלו בסעודת שבת, והוא סיפר דברים שאירעו לפני חמישים שנה, והוא זכר כל פרט ופרט, כאילו זה עתה אירע " . הרב ירמיה מנחם הכהן שליט"א– מחשובי הדיינים באנטוורפן : " הוא היה מיזוג נפלא של בקיאות בסגנון חכמי ספרד, לצד עמקות של חכמי אשכנז. התורה היתה אצלו ממש כמונחת בקופסה " . דברים נוספים שנאמרו עליו בעת ניחום המשפחה בימי "השבעה": א. היה בקי עצום בתורת ה"חזון-איש" ובספריו, מתוך עמל ויגיעה רבה. ובישיבת סנדרלנד היה מכונה "החזון-איש הקטן". ב. היה בקי עצום בכתבי רבי עקיבא איגר, ומספרים עליו כי לא היה צ"ע שהשאיר רבי עקיבא איגר, שלא הצליח לפענח. ג. ספרי בית בריסק שבספרייתו היו בלויים מרוב שימוש. ד. בישיבת לייקווד, רבי שניאור קוטלר זצ"ל, עמד על טיבו,וקירב אותו מאוד ונפשו נקשרה בנפשן. הרב קוטלר כל-כך העריך את למדנותו ואת שיקול דעתו התורנית, עד שבעת עריכת מבצעי כתיבת "חבורות" בישיבה, מינה אותו להיות זה שעובר על החבורות ומחליט איזה מהן תזכה את כותבה בפרס. לאחר נישואיו נשאר בישיבה, ועמד בראש חבורה שמנתה כשלוש מאות אברכים. ה. ראש ישיבת סנדרלנד הרב שמאי צהאן זצ"ל , היה לומד איתו מידי יום בקביעות בחברותא , במשך כארבע שעות.והרב לא היה מעביר שיעור לתלמידי הישיבה , כל עוד לא ליבן את השיעור עם רבי נסים. כאשר קיבל ראש הישיבה זצ"ל את פסקי הדין שכתב רבי נסים בתחילת דיינותו, התבטא בהתפעלות, כי אינו מאמין שבן אנוש יכול לכתוב פסקי דין גאוניים ומקיפים שכאלה. ו. בישיבת סנדרלנד היה משקיע בלימוד ובהתמדה, לעיתים כ –72 שעות ברציפות, עד שהיה נופל למיטה באפיסת כוחות, וראש הישיבה בכבודו ובעצמו היה מסייע לו בהנחת התפילין. דברים רבים לאלפים נאמרו ונכתבו עליו, והבאנו מעט מזער . זכותו תגן עלינו אכי"ר מתוך עיתון במשפחה סיוון תשס"ד הקשר בין רבי נסים רביבו זצ"ל לבין רבי אליעזר די אבילה זצ"ל באזכרה ליום השלושים של רבי נסים זצ"ל, שנערכה בישיבת "יחווה-דעת" בירושלים, סיפר הרב הראשי לישראל הרב שלמה עמר שליט"א, סיפור מופלא על נער בן 12, שהיה חריף וברוך כשרונות, ושמו רבי אליעזר די אבילה (כך נכתב שמו בספר שם הגדולים של החיד"א) . רבי אליעזר היה בן אחותו של רבי חיים בן-עטר זצ"ל , בעל "אור-החיים" הקדוש. אותו נער בן 12, התקשה בהבנת המהרש"א, על תוספות באחת ממסכתות הש"ס, ומשלא הצליח לפענח את דברי המהרש"א, החל לבכות. דלת בית המדרש נפתחה, ונכנס זקן הדור פנים , לבוש בג'לאביה, הלבוש שהיה מקובל באותם ימים בין יהודי מרוקו. הזקן שאל את רבי אליעזר, מדוע הוא בוכה. רבי אליעזר חשב כי הזקן העומד מולו, מן הסתם אינו מצוי בסוגיות הגמרא, ובודאי לא בדברי התוספות, וכל שכן לא בדברי המהרש"א, ולכן ניסה להתחמק מלענות לזקן מדוע הוא בוכה. לאחר הפצרות רבות, רבי אליעזר ענה לו כי הוא מתקשה בהבנת דברי המהרש"א. הזקן הסביר לו את דברי התוספות בצורה כזו, שדברי המהרש"א היו ברורים ביותר, ולא נשאר יותר ספק בהבנתם. רבי אליעזר רצה להודות לזקן, אולם הזקן נעלם "כאילו בלעה אותו האדמה". באותו לילה ניגלה הזקן לרבי אליעזר בחלום, ואמר לו כי הוא המהרש"א, והוא נשלח משמים להסביר לו את התוספות, כהערכה ליגיעה הרבה שהוא משקיע בלימוד התורה בצורה מעמיקה ביותר. הרב שלמה עמר שליט"א הביא את הסיפור הזה, על - מנת להדגיש את החריפות הרבה של חכמי מרוקו שחיו בדורות הקודמים, ואמר שרבי נסים זצ"ל המשיך את החריפות הזו, בלימוד המעמיק שהיה לומד, ובחריפות הרבה שהיתה לו. הרב שלמה עמר שליט"א אמר כי הסיפור הנ"ל לא מופיע בכתובים, אולם הוא עבר מדור לדור בין חכמי מרוקו. יש לציין כי רבי אליעזר די אבילה נפטר בשנת תקכ"א, דהיינו לפני 243 שנה, בגיל 47 .המהרש"א נפטר לפני כ-370 שנה. שבוע לאחר מכן, סיפר לנו רבי דוד לוק, שיבדל לחיים טובים וארוכים, ואשר היה מורהו של רבי נסים בתלמוד תורה "אם - הבנים" במרוקו, סיפור מופלא שסיפר לו רבי נסים לפני כ-40 שנה, ורבי נסים זצ"ל השביע אותו לא לגלות סיפור זה לאיש.להלן הסיפור , שסיפר רבי דוד לוק: כשהיה רבי נסים בן 16, למד בישיבת סנדרלנד באנגליה. ראש הישיבה ביקש ממנו להעביר שיעור כללי לתלמידי הישיבה. רבי נסים שקד על הכנת החומר, בצורה יסודית ומעמיקה. תוך כדי הכנת השיעור, התקשה רבי נסים בהבנת דברי מהרש"א על הסוגיה שאותה הכין, ומשלא הצליח לפענח את דבריו, החל לבכות.לפתע, נפתחה הדלת ונכנס זקן נשוא פנים, לבית המדרש ושאלו לפשר בכיו.רבי נסים ענה,שהוא צריך להכין שיעור כללי, ולא מצליח להבין את דברי המהרש"א על הסוגיה. אותו זקן הציע ללמוד ביחד את דברי המהרש"א, ואכן לאחר מס' דקות של לימוד, דברי המהרש"א הובנו לאשורם, והאירו את הסוגיה באור חדש. רבי נסים רצה להודות לזקן, ברם, אותו זקן נעלם, וחיפושים אחריו בבית המדרש לא הועילו למצוא אותו. באותו לילה הזקן הופיע בחלומו של רבי נסים, ולשאלתו של רבי נסים מי הוא, ומדוע נעלם, ענה כי הוא המהרש"א, וכי נשלח משמים להסביר לו את דבריו על הסוגיה שאותה הכין. עד כאן סיפר רבי דוד לוק. יש לציין, כי רבי דוד לוק לא היה באזכרת "השלושים" של רבי נסים, ולכן גם לא שמע את הסיפור על רבי אליעזר די אבילה זצ"ל, ולפי עדותו מעולם לא שמע את הסיפור הזה קודם לכן. רבי דוד לוק סיפר כי הוא לא רצה להפר את הבטחתו לרבי נסים, ולכן במשך 40 שנה נצר את הסיפור בסוד, ורק לאחר פטירתו של רבי נסים, ראה עצמו משוחרר מהבטחה זו. הדמיון המפתיע בין שני הסיפורים לא נתן מנוח לאחיינו אברהם יבדל לחיים טובים וארוכים , ובס"ד מצא קשר מפתיע ומדהים בין שני הרבנים שזכו להתגלות המהרש"א , וזאת על פי הגימטריות של שמותיהם: אליעזר 318 נסים 160 די 14 רביבו 220 אבילה 48 __ 380 380 == == אין ספק כי לא במקרה סיפר רבי שלמה עמר, סיפור זה דוקא ביום "השלושים" של רבי נסים, והמסקנה המתבקשת מצירוף מופלא זה על שני הסיפורים ומהדימיון הרב בין שני הרבנים כפי שיפורט להלן היא : רבנו נסים הוא, קרוב לודאי, שרש נשמתו של רבי אליעזר די אבילה והמרש"א התגלה לשניהם בהפרש של כמאתיים שנה. יש לציין כי דמיון רב נמצא ביניהם: א. שניהם נחנו בכשרונות נדירים של חריפות וגאונות שניכרה בהם מגיל קטן. ב. שניהם היו מתמידים גדולים, ולפעמים למדו ימים רצופים ללא שינה. ג. שניהם כתבו ספרים רבים , ולא זכו להדפיסם בימי חייהם. ד. עפ"י החיד"א ב"שם הגדולים" , רבי אליעזר די אבילה, מפאת חריפותו, היה כותב ומוחק, וחוזר וכותב, ועפ"י עדויות רבות, כך היה גם רבי נסים זצ"ל. ה. שניהם נפטרו בגיל צעיר, יחסית. זכותם של שני צדיקים אלו תגן עלינו אמן. משפחת רביבו התורה שק חגרה ודמעה מעין נגרה בהסתלק אור התורה חשך ביום נהורה "גאון עצום" גמרו עליו את ההלל גדול רבני ארופה ועניו כהלל מבעית בעיונו ומילולו וכן ידוע בפלפולו הלא הוא כבוד הרב ניצוץ דוד המלך כל עם ישראל אוהבו רבינו נסים רביבו ישיבת סנדרלנד נאנחת ישיבת לייקווד צווחת כל יהדות צרפת נבעתה וגם רבני דישראל ארעתא בפריז כאשר הוספד היקיר שפעו מים חיים מהקיר והיינו כעובדא דרבי אבהו רישא דעמא[7] דאחיתו עמודי דקסרי מיא בגמר ההספד יצאו הכל החוצה והנה בליל קיץ ניתך מטר ארצה מיד ידעו הכל בלב דואב שגם בשמים גדול הצער והכאב היכן נשמע לימוד ע"ב שעות נמרצות? היכן נשמע שאת החייב בדין יש לרצות? היכן נמצא גאון אדיר יחד עם כשרון נדיר? ואת ה"מזרח" לא אהב וברח מפניו והראשון לציון הרב עמאר שליט"א הוסיף בלחישה שרבי אליעזר די אבִּילה זכה לגילוי המהרש"א וכך גם סופר על רבנו מארי דהאי הילולא וחושבנא דדא כחושבנא דדין בתיקלא שקידת התורה לנו הורית והרבצת התורה לנו ציוית בדרך זו נלך בשכונה ובעיר והיא את דרכנו תאיר פן נוסף בגאונותו ורב גוניותו של רבי נסים , התגלה בכשרונו הברוך בשירה. המשורר והפייטן הידוע , אשר היה מוערך ע"י גדולי התורה במרוקו, רבי דוד בוזגלו ז"ל, חיבב מאוד את רבי נסים עוד בהיותו נער כבן ארבע עשרה, והשתעשע עימו רבות במילות השירים והפיוטים אשר כידוע יסודותם בהררי קודש, תוך שהוא נהנה מכישרונותיו ויכולת ההבעה המילולית שלו בדברי השירה והבקשות . להלן קינה אשר כתב רבי נסים בצעירותו על פטירת רבי מאיר קוטלר בנו של הרב שניאור קוטלר , ונכדו של הרב אהרן קוטלר זצ"ל. הקינה נכתבה לפני עשרים וחמש שנה , ופורסמה בקובץ "נהוראי" שיצא בשנת התש"מ, ע"י ישיבת לייקווד. הרב דניאל פריש זצ"ל נצחו אראלים את מצוקים ונשבה ארון ד'. ווי, חסרה ארעא דישראל גברא רבא. ירושלים איה אורך איה ספרים עורך שפעו המרזבים דם כי קול התורה נדם לא קם מהדיר חוקר ומקובל אדיר מתוק מדבש ארשו וקילור לעין פירושו עיני עיני יורדה מים כגשם משמים על הסתלקות הצדיק שבתורה העמיק הוריד שמיא לארעא דא רשבי דדרא דא אבי אבי רכב ישראל התפלל לביאת גואל בספרא דא מגלותא יפקון נא חדלו עקתא וצקון לבי לבי הומה פרץ דמעי גואה מאנה הנחם נפשי הנחם אי אפשי תולדות הרב: הרב נולד בהונגריה בעירה הוידוננש בשנת תרצ"ה לאביו נפתלי הרצקה ואמו שרה ולאחיו אברהם יעקב ואפרים פישל יבדלו לחיים טובים. בתמונה נראה האבא ר' נפתלי הירצקה זצ"ל הרב דניאל בצעירותו למד תורה מפי האדמו"ר מללוב. בתמונה הבאה נראה הרב (במרכז) בגיל 15 עם אחיו יבדלו לחיים: לפני כחמישים שנה, מספר אחיו אברהם, ביקר אחי דניאל בישיבת "תולדות אהרון" במאה שערים. הוא התארח שם בשבת. האוירה, דברי התורה וראש הישיבה שבו את ליבו והוא נקשר בעבותות אהבה לישיבה שבה קבע את משכנו במשך יובל שנים עד הסתלקותו בסערה השמימה. היו קרובי משפחה שרצו להניא אותו ממחשבתו אולם לא עלה בידם. התמדתו הייתה פלאית והתרחקותו בהבלי העולם בל תתאור. בא' ניסן תשט"ז, אחיו אפרים פישל נושא לאישה את לאה והרב בגיל 21 מופיע בלבושו החסידי. משמאל נראים אברהם יעקב ואשתו חנה. בשנת תשל"ו בגיל 41 מוציא הרב לאור את "אוצר הזוהר השלם" יחד עם ידידיה שלמה ברנסדורפר. ב"אוצר" כ 50,000 ערכים בענינים שונים והמסודרים לפי א-ב. הרב קובע את לימוד תורת הנסתר בישיבת "משכן בנימין". הרב למד גם בישיבות "כולל שומרי החומות וישיבת ה"חיים והשלום". הרב מוציא לאור בגיל 51 בשנת תשמ"ו את באורו "מתוק מדבש" על חומש בראשית. הספר במהדורה הראשונה לא הודפס יחד עם הזוהר כי הרב ברוב ענותנותו חשב שאין זה ראוי שבאורו יודפס ליד הזוהר הקדוש. לאחר מיכן יצאו כל ספרי "מתוק מדבש" יחד עם הזוהר הקדוש. בתמונה שער הספר ממהדורת תשמ"ו הרב מעיר במהדורה זו שהוא קיבל את ברכת האדמו"ר ואכן רואים שצדיק גוזר והקב"ה. הרב זכה להוציא לאור באור בהיר ומקיף על כל הזוהר, תיקוני זוהר, זוהר חדש ותיקוני זוהר חדש והשמטות. מלבד "אוצר הזוהר" לעיל. בנוסף זכה הרב להוציא לאור "מדריך לחתן ביום חופתו" וכן מדריך לכלה. בערוב ימיו הוציא לאור את "וספרתם לכם" לימי ספירת העומר. ספרי ה"מתוק מדבש" הפכו עד מהרה לנחלת כלל עם ישראל בכל העולם. בניו יורק הוקם כולל "מתוק מדבש" בו לומדים את ספרי הרב. ביום שישי יט תשרי תשנ"ב ד' דחול המועד סוכות בעש"ק נפטר האבא ר' נפתלי הרצקה זצ"ל. להלן תמונת הציון: הסתלקות הרב לגנזי מרומים התקבלה בהלם ובתדהמה בקרב מכיריו מוקיריו. הרב עלה השמימה אולם הותיר ברכה בספריו ובכך אינו עוזב אותנו. הרב עלה בסערה השמימה אור ליום ב' יד שבט תשס"ה והוא בגיל 70. בבית הכנסת הספרדי "נוף אילון" לומדים מידי שבת 4 שיעורי בספר הזוהר הקדוש ובכולם ה"מתוק מדבש" עולה על השולחן. בתמונה נראה הרב עם אחד מבניו שיבדל לחיים טובים. הנצחות נר זיכרון לקרובי משפחתנו נוחם עדן מו"ז עט"ר רבי פרג'י כלפון בן ג'והרה זצ"ל סבתי לאהומה בת רות גניש נ"ע אבי מורי ר' חיים בן לאהומה זצ"ל אמי מורתי מרת פנינה בת רינה נ"ע דודי שלום בן לאהומה ז"ל מו"ז אליהו בן רובינא ז"ל סבתי רינה חלפון לבית ששון נ"ע אחותי אסתר בת פנינה נ"ע דוד אמי שלום ב"ר יששכר ששון ז"ל קרובי משפחת חמי נוחם עדן הרב הגאון עזרא ציון בן רחמים מלמד הכהן זצ"ל הרב יעקב חיים בן רחמים מלמד הכהן זצ"ל ר' שאול בן שלמה שר שלום הכהן ז"ל חנה בת אסתר לבית מלמד נ"ע מזל בת חנה חביבי נ"ע שמעון בן שאול שר שלום הכהן ז"ל יגאל בן שאול שר שלום הכהן ז"ל ר' עזרי בן שלמה טובי ז"ל שלמה בן עזרא טובי ז"ל לוי בן שלמה יהב ז"ל בת שבע בת חנה נ"ע נר ד' נשמת אדם מזכרת נצח בהיכל ד' שם המנציח לעילוי נשמת איתואל אברהם האב יעקב בן יקוט נלב"ע יט' שבט תשס"ב האם דבורה בת סבינה נלב"ע טו' טבת תשנ"ו אקרמן פנחס האב אברהם בן פנחס הכהן נלב"ע כה' מנחם אב תשיז אהרן בן שלמה הלוי שטיינברג נלב"ע כד' טבת תשנ"ו ארביב אברהם האב ר' גבריאל בן אברהם ארביב (קושאנה) נלב"ע כא' כסליו תש"ן ארנברג יעקב האם רוזה בת זלדה נלב"ע יז' סיון החמות מסעודה בת רבקה נלב"ע ד' ניסן חיים בן ישראל יעקב בן מרדכי ביתן שמעון האב בוגיד בן שלבי'ה נלב"ע כח מרחשון תשס"ה בן הרוש יעקב האב ר' מכלוף בן רחמה בן הרוש האם עיישה בת מסעודה נלב"ע ה' חשון בן סעדון יצחק האב ר' מסעוד בן שמחה נלב"ע ה' ניסן תשס"ג בנג'י משה האב: אברהם בן בבאי נלב"ע כו' ניסן תש"ן האם: צביה בת מולורי נלב"ע יא' טבת תשנ"ג הסב בבאי בן יחזקאל ברק יוסף האב רבי שמעון בן מרים נלב"ע כו טבת תשל"ט האם נונה בת מחא מרציאנו נלב"ע י שבט תשס"א ברק יעל האם שפרה בת יונה נלב"ע י"ז ניסן תשנ"ב גביזון משה האב כליפא צוריאל בן מבורך ושמחה נלב"ע ביום שב"ק פ' נשא ז' סיון תשס"ג – מוצאי חג מתן תורה האם שרה בת אסתר נלב"ע ביום שמיני עצרת, שמחת תורה, כא תשרי תשס"ד האח דוד בן שרה שם המנציח לעילוי נשמת גולדברג אברהם האב ר' שלמה משה גולדברג נלב"ע י תשרי תשל"ד האם פרידה גולדברג נלב"ע יב שבט תשמ"ה דורון ויקטור האב ר' אפרים עטיה בן מסעודה נלב"ע יג' סיון תש"ן דורי אירית האח אלדד בן נעמי ויונתן דורי הופמן אלימלך האב מרדכי יעקב בן יהושע נלב"ע יט חשוון תשנ"ח ווילר בנימין שמואל (בנג'י) האב משה חיים בן חנה נלב"ע ח כסליו תשס"א האח אדם בן אונה האח גדעון בן אונה חדד עמיהוד האח זכריה בן משה ושושנה חדד נלב"ע יום שישי י' אדר תשס"ב יצחקי עמיחי האב אליעזר דוד בן אברהם שלמה נלב"ע ט מרחשון תשס"ב יצחקי תרצה האב יעקב בן מרדכי נודלמן נלב"ע כח אלול תש"ן כהן אילנה הסבא הרב המקובל סעדימו יצחק בן שרה נלב"ע יא חשון יום פטירת רחל אימנו כהן חנניה ומרי האב ר' חיים בן רבקה הכהן האם עטרצה כהן בת תורכיה החם מאיר בן רות חלפון כהן יעקב הסבא יעקב בן חי הכהן נלב"ע יב' כסליו תשנ"ב הסבתא אסתר בת אלגרה נלב"ע כ' אלול תשיט כהן יצחק האב שמעון הכהן בן זוהרה נלב"ע יט' שבט תשלד האח אברהם חביב בן פיבי נלב"ע כג' תשרי תשס"ב כורסיה אשר האב ר' אברהם בן יצחק כורסיה מוזס גאולה הבעל היקר, נעים זמירות ישראל, אברהם בן רוזה מוזס נלב"ע יב תמוז תשס"א מנשה אורי האם: אורה בת אולגה נלב"ע יום שישי יד' שבט תשס"ג מרכוס האב: מתתיה בן דוד ליב נלב"ע כג' אדר א' סיון רפאל וגילת האב ר' משה אליעזר טלאושרי בן ר' אברהם ברוך נלב"ע טו אלול תשנ"ז סלמה משה האבא: יהודה בן אמיליה האם: חמדה בת רחל (בדיעה) הבן: יהודה בן עליזה נלב"ע ד' תמוז תשמ"ו סעדון עמוס ולאה הרב יוסף אשכנזי רבה של איזמיר ובישראל רבה של יהוד נלב"ע כ' שבט תשל"ד האב משה רפאל בן מרגו נלב"ע כ"ט ניסן תשנ"ד יוסף בן פורטונה נלב"ע כ"ו ניסן תשמ"ח מזל טוב לאון בת אסתר נלב"ע כ"ז כסלו תשנ"ד עובדי בנק מזרחי מרים נץ היית מנהלת מסורה ותומכת מרץ וכוחות בנו נוסכת לבנק היית נאמנה ומבצעת מטלות באמונה עובדי בנק מזרחי – סניף סלמה חברנו היקר ונעים ההליכות ר' אשר בן זכריה וברכה רדעי נלב"ע יד' אייר תשס"ג. עברו שנתיים ואת אשר אי אפשר לשכוח. אתה שזכרת לעזור לכל אדם כיצד לפתע לבך נדם? דמותך מעל הכסא בסניף בדממה ניצבת ובנו מתבוננת. מסירותך לעבודה לא ידעה גבולות ובשעות הקטנות לבית עבודה הבאת. יהי זכרך ברוך ומנוחתך כבוד. עובדי בנק המזרחי: א"ת ראשל"צ, שונצינו מע"ר ת"א עייאש משה נלב"ע כא שבט תשס"ה ענוה ודרך ארץ היו נר לרגליך לחמך אכלת ביגיע כפיך הידע שבך לא הביאך לגאוה לזולת רחשת כבוד ואהבה צדקה פזרת ביד נדיבה בבורא בטחת וחיית בשלוה שם המנציח לעילוי נשמת עובדי בנק המזרחי – ביקורת פנימית זאגה יעקב נרצח ע"י מחבל בערב שבת ליד מפתן ביתו ביישוב "אבני חפץ" מופת וסמל לעבודה קשה היית שם טוב בעבודת הבקורת קנית הנך גיבור ואמיץ לב חכם ונבון עם לב אוהב עטיה אליהו ההורים כלפו ומזל עטיה פריש אברהם יעקב וחנה גיטל ר' נפתלי הירצקה בן ר' צבי אריה שרה בת אברהם יעקב ר' שלמה בן ר' יוסף רבקה בת אברהם פורת שלמה ורבקה ר' פנחס קלמן הכהן בן ר' אברהם משה נלב"ע טו חשוון תשס"א ה' זלמן זיגה בן ר' יוסף נלב"ע כט תשרי תשד"מ ה' מאיר מייר בן ר' זליג נלב"ע זך טבת תש"ן ה' מאיר מקס בן ר' יעקב נלב"ע טו"ב טבת תשנ"א מרת פלה פייגה בת ר' זליג נלב"ע ד' ניסן תשכ"ז מרת פלה פייגה בת ר' יעקב נלב"ע ז' תשרי תשנ"ו קהתי יצהר האב עמרם בן ישראל הלוי נלב"ע כג אדר ב תשכג האם חמדה בת משה צבי נלב"ע ח"י ניסן תשס"ב ר' עובדיה נפתלי האם והסבתא ואם הסבתא היקרה מרת דבורה אלבז בת עזיזה לבית שוקרון נלב"ע יא' תשרי תשס"ג רביבו אברהם עישה בת רחל נלב"ע ד' כסליו תשמ"ב האב דוד בן מרים נלב"ע ו אדר ב' תש"ס האם סוליקה בת רחל נלב"ע ב' אייר תש"ס האח כבוד הרב נסים רביבו בן סוליקה זצוק"ל אב"ד פריס שם המנציח לעילוי נשמת שאוליאן יפה הבעל אהרן בן נחמיה שאוליאן נלב"ע ד' סיון תשס"א החיל נתנאל רוזנטל שאוליאן משה ודבורה האב נחמיה בן רבקה ומאיר שאוליאן נלב"ע ו' תמוז תשנ"ב האם דאולט בת רחל ויצחק נלב"ע ב' חשוון תש"ס הבן היקר רז נלב"ע טו' בשבט תשס"ג אדיר זיק בן אפרים ז"ל את עם ישראל אהבת דבקת בארץ ישראל יהודים מכל העולם שלהבת ראיונות ורעיונות למכביר שילחת זוככת ביסורים יסורי גוף ונפש קיבלתם באהבה עלית זך בסערה השמימה ביום ז"ך שבט תשס"ה [1] מתוך "שערי שלום" גליון 226 [2] מפי הרבנית סגל שתחי'ה [3] דברים שנאמרו בליל ט אדר תשס"ד בישוב "נוף אילון" באזכרה לכבוד הרב [4] ילקוט שמעוני שמות - פרק לב - המשך רמז שצא שלשה דברים נתן משה נפשו עליהן ונקראו על שמו. נתן נפשו על התורה ונקראת על שמו שנאמר (מלאכי ג,22) "זכרו תורת משה עבדי" והלא תורת אלהינו היא שנאמר תורת ה' תמימה. אלא לפי שנתן נפשו עליה נקראת על שמו שנאמר ויהי שם עם ה' ארבעים יום ואומר ואשב בהר ארבעים יום. נתן נפשו על ישראל ונקראו על שמו שנאמר לך רד כי שחת עמך והלא עם ה' הם שנאמר והם עמך ונחלתך ואומר באמור להם עם ה' אלה וגו' (כדכתיב ברמז קס"ה): [5] תנא דבי אליהו רבה פרק ב אשרי אדם השם עצמו כשור לעול וכחמור למשא וישב ויהגה בכל יום בתורה תמיד מיד רוח הקודש שורה עליו ותורתו בתוך מעיו שנאמר "אשריכם זורעי על כל מים" (ישעיה לב) ואין מים אלא תורה שנאמר "הוי כל צמא לכו למים" (שם נה). "על כל מים" כיצד? פירוש קורא אדם תורה נביאים וכתובים משנה הלכות אגדות ומדרש וירבה בישיבה וימעט בסחורה מיד רוח הקודש בתוך מעיו ומלתו על לשונו שנאמר "רוח ה' דבר בי ומלתו על לשוני" (שמואל ב כג). אשרי אדם שמשחק עצמו בדברי תורה ויושב וחורש בהם כבהמה שחורשת בשדה. [6] עובד בבנק המזרחי שסיפר לי על כבוד הרב. [7] עיין מו"ק כה ע"ב

 
 
חדשות
הספריה
צדיקים וספריהם
הרב זרחיה בן שפטיה סגל זצוק"ל  
הרב הגאון רבי נסים רביבו זצוק"ל  
הרב הצדיק המקובל האלקי כבוד הרב דניאל פריש זצוק"ל  
סבא פרג'י כלפון זצ"ל  
במעגל השנה
הרמח"ל
ויקיבלה - מלון עברי קבלי
הסכמות
כללי
רקאנטי על התורה
תנ"ך
במעגל החיים
פרקי אבות
ברכות לחתונה,בר מצווה וברית מילה
מילון עברי קבלי
דפי מקורות ושיעורים
אור התלמוד הירושלמי
אור הפרשה
ערכים חדשים
קטעי זוהר
זוגיות בפרשה
שערי אורה
חיפוש באתר